# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/63/1/

על־פי התורה 'אשרי העם זרקא' וכו' סימן לה, עין שם כל התורה כלה;

והכלל לעניננו, שצריכין לשמר את הדעת מאד, כי החכמה הוא שרש הכל, כמו שכתוב (תהלים קד, כד): "כלם בחכמה עשית". ועקר התשובה הוא בחינת שמחזירין את הדבר לשרשו - למקום שנטל משם, בבחינת 'זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן'. והמקום שנטל משם כל הדברים שבעולם היא החכמה, שהוא שרש הכל כנ"ל. על־כן העקר לשמר את דעתו וחכמתו ומחשבתו מאד, לבלי להניח לכנס בדעתו שום חכמות חיצוניות ולא שום מחשבות זרות והרהורים, כי כשחס ושלום, מכניס בדעתו מחשבות חיצוניות וחכמות חיצוניות, אזי זאת החכמה חיצונה היא נועצת קנה בים החכמה שלו ומחסרת מקום הקדשה. ועל זה הקנה דסטרא־אחרא נבנה כל הבנין של היצר־הרע, שהוא בחינת כרך גדול של רומי, שהוא בחינת כל המדות רעות ומגנות, שכלם נמשכין ונבנין על־ידי־זה שלא שמר את מחשבתו והניח לכנס במחשבתו חכמות חיצוניות ומחשבות חיצוניות וכו', וזהו בחינת (סנהדרין כא:) 'בשעה שנשא שלמה את בת פרעה' וכו'.

ואפלו כששומר את מחשבתו ומקדש את דעתו מאד, לא זו אף זו, שצריך לחדש את מחו בכל עת. וחדוש המח הוא על־ידי שנה, שאז בא המח והחכמה בתוך אמונה, ונתחדש שם בבחינת (איכה ג, כג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך". ועל־ידי־זה זוכה לקבל שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים שהוא בחינת שבעים פנים לתורה או על־ידי פני הצדיקים על־ידי שמסבירין לו פנים וכו'. ויש כמה בחינות בשנה, כי יש שנה בגשמיות כפשוטו שצריכין לישן כפי ההכרח בשביל לשמר מחו, כי השנה היא ניחא למחין. ואז באה נשמתו שהוא שכלו - בתוך אמונה ונתחדש שם, ומקבל שכל חדש שהוא נשמה חדשה מאור הפנים וכו', ויש שנה שהיא פשטי אוריתא לגבי דבקות הבורא וכו'.

ויש שנה שהיא בחינת משא ומתן - כשאדם עוסק במשא ומתן באמונה, אזי באה נשמתו ושכלו בתוך בחינת אמונה ונתחדש שם בבחינת (איכה ג, כג): "חדשים לבקרים" וכו', ומקבל שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים, וכנ"ל לענין שנה בגשמיות וכו'.

וזה בחינת תקיעת שופר, כי ראש־השנה הוא בחינת שנה, ותקיעות שופר הם התעוררות השנה, ואז נמשכין אורות מפנים העליונים, שהוא בחינת ש"ע נהורין של אור הפנים, שזהו בחינת התאדמות פני התוקע וכו', עין שם כל זה היטב;

(הרבה מזה מבאר לעיל בהלכה ב', ונשנית בשביל כמה דברים שנתחדש בה):