# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/63/11/

ועל־כן סופרין שבע שבתות. כדי לכלל כל יום ויום משבעת ימי בראשית בבחינת שבת שהוא יום השביעי. כי שבת הוא בבחינת למעלה מהזמן יותר מכל הימים הקדושים, כמו שאומרים: וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים, כי כל יום שיש בו תוספת קדשה ביותר - הוא סמוך ביותר לבחינת למעלה מהזמן.

כי עקר הקדשה הוא - כשזוכין להמשיך הדעת הקדוש על־ידי האמונה הקדושה, שעל־ידי־זה נתמעט הזמן ביותר כנ"ל. ובכל יום שיש בו תוספת קדשה, כגון ימים טובים - נמשך אז אלינו הארת האמונה והדעת ביותר, ועל־ידי־זה נתמעט הזמן ביותר ונכלל ביותר בשרשו בתוך בחינת למעלה מהזמן, שזהו עקר קדשת הימים והזמנים, וכל מה שהיום קדוש ביותר - נתמעט ונתבטל הזמן ביותר. ושבת שהוא מעין עולם־הבא (מכילתא כי תשא), על־כן הוא בבחינת למעלה מהזמן לגמרי כנגד שאר הזמן, וכל הזמנים הקדושים מקבלים משבת, שהוא בבחינת למעלה מהזמן, כי כל הימים טובים מקבלים משבת, כידוע וכמבאר במקום אחר (בהלכות יום־טוב הלכה א). ועל־כן סופרין שבע שבתות, כדי לכלל כל יום משבעת ימי בראשית שהוא כלליות הזמן, בתוך בחינת שבת, כדי לקשר הזמן לבחינת למעלה מהזמן, שזהו עקר הקדשה, כנ"ל.

ועל־ידי־זה זוכין לקבל את התורה בשבועות שהוא יום החמשים, שהוא סוד היובל, בחינת יום הכפורים, כידוע (זהר אמור צח:). כי עקר קדשת היובל הגדול שנת החמשים הוא ביום הכפורים, על־ידי תקיעת שופר. כמו שכתוב (ויקרא כה, ט): והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים. כי יום הכפורים הוא בחינת למעלה מהזמן, כמו שכתב רבנו ז"ל בספר האלף־בית החדש (ספר המדות, אות 'תשובה', חלק ב', סעיף א): ש'יום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן'. וכן יום הכפורים הוא למעלה מהזמן, כי אנו זוכין בשבועות על־ידי ארבעים ותשע ימי הספירה להארת יום החמשים, שהוא בחינת יובל, בחינת יום הכפורים, בחינת התעוררות השנה, בחינת שופר, שכל זה הוא בבחינת למעלה מהזמן, כנ"ל. ועל־כן אז בשבועות נתקים העולם, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (שבת פח.) על ה' ד"יום הששי", שכל העולם היה תלוי ומתמוטט עד יום הששי בסיון, שקבלו ישראל את התורה, כי זה עקר קיום העולם והזמן, כשיודעין באמונה שלמה, שכל הזמן נמשך מבחינת למעלה מהזמן, שזהו בחינת אמונת חדוש העולם, שאנו זוכין בשבועות, שעל־ידי־זה עקר קיום העולם, כי עקר קיום העולם הוא על־ידי אמונה, כמו שכתוב (תהלים לג, ד): "וכל מעשהו באמונה"; ברוך ה' לעולם, אמן ואמן: