# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/63/7/

ומחמת שרבי שמעון בר יוחאי היה בבחינת התעוררות השנה, בחינת אור הפנים, ועל־כן התפאר באדרא (זהר נשא קלב:): 'דהא חמינא דאנפאי נהירין' וכו' (הרי אני רואה שפני מאירות), בחינת אור הפנים, בחינת התאדמות פני התוקע, שנמשכין אורות מפנים עליונים, בחינת קרון אור הפנים של משה רבנו על־ידי קבלת התורה.

ועל־כן לא היה רבי שמעון בר יוחאי יכל לסבל כשראה בני אדם שעוסקין בדרך ארץ, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת לג:): כשיצא מהמערה, חזי אינשי דקא כרבי וזרעי (ראה בני אדם שחורשים וזורעים). אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה וכו'. כי כל המלאכות ועסקי דרך־ארץ שעושין - כלם הם בבחינת שנה, שהוא בחינת משא ומתן, ומחמת שרבי שמעון בר יוחאי היה רחוק משנה, כי היה עיר וקדיש כנ"ל, ועל־כן לא היה יכל לסבלם כלל, ואמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה - הינו שהיה קשה לו הקשיא המבאר בהתורה הנ"ל. כי התינח למי שעוסק בתורה - שאז השנה טובה לפניו שנתחדש מחו על־ידי־זה, ויכול אחר־כך לעסק בתורה במח זך ביותר, אבל מי שאינו עוסק בתורה מה פועל בהשנה? וזהו: מניחין חיי עולם וכו', הינו כי בשלמא אם היו עוסקין בחיי עולם, דהינו בתורה, והיו עוסקים גם בדרך ארץ, שהיא בחינת שנה - היו יכולים לומר שהמשא־ומתן שהוא בחינת שנה היא טובה להם לעבודת הבורא, כי על־ידי־זה נתחדש מחם כנ"ל. אבל מאחר שמניחין חיי עולם ואינם עוסקים בתורה, ועוסקים רק ב חיי שעה במלאכות ומשא ומתן, שהוא בחינת שנה, על־כן הקפיד עליהם ביותר.

אבל השם־יתברך הקפיד על רבי שמעון בר יוחאי על שאינו יכול לסבלם כלל ומענישם מיד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם) שאמר השם־יתברך: להחריב עולמי יצאתם וכו'? כי באמת גם זה צריכים, כמבאר בדברי רבנו ז"ל בהתורה הנ"ל - (בבא בתרא כא.): 'דקרי - קרי, ודלא קרי - להוי צותא לחברו' (מי שיכול ללמד - שילמד, ומי שאינו יכול - שיתחבר לחברו הלומד), שאפלו מי שאינו עוסק בתורה, כשעושה משא ומתן באמונה, שהוא בחינת שנה - הוא עושה טובה לחברו שהוא משרשו, שנתחדש מחו ונשמתו על־ידי המשא־ומתן של חברו, עין שם: