# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/64/1/

על־פי התורה 'מישרא דסכינא' (בסימן ל), עין שם כל התורה;

והכלל, כי השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על־ידי כמה צמצומים וכו', כמו המלמד כשרוצה להסביר שכל גדול להתלמיד, הוא צריך להלביש אותו בשכל תחתון וקטן, כדי שיוכל התלמיד להבינו, דהינו שהוא מציע לו הקדמות וכו', וצריך כל אחד לבקש מאד מלמד ורבי הגון כזה וכו'. וכל מה שהוא קטן ביותר וכו' - הוא צריך רבי גדול ביותר, כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במצרים וכו', היו צריכים רבי גדול מאד, דהינו משה רבנו, עליו השלום וכו'. על־כן אין להאדם לומר: די לי אם אהיה מקרב אצל איש נכבד אף שאינו גדול במעלה וכו'. כי אדרבא, כל מה שהוא חולה ביותר - צריך רופא גדול ביותר וכו' וכו', עין שם. וזה בחינת שערות וכו', וזה בחינת שערא בעגולא (תקוני זהר, תקון ע, קכג:), בחינת סבובים וכו', ולבוא להשכל התחתון הזה הוא על־ידי שונא בצע וכו'.

וצריך להחיות את השכל הזה, שהוא בחינת חכמה תתאה על־ידי אור הפנים המאיר בשלש רגלים וכו'. ולפעמים שנופל, חס ושלום, זה השכל, שהוא בחינת מלכות, בחינת ד', ונעשה מזה ממשלת הארבע מלכיות, והם רוצים להתחכם בחכמות חיצוניות שלהם, שהם כסילות באמת, על־ידי שנפל אליהם זה השכל הנ"ל. ועקר והראש שלהם הוא עמלק וכו'. וצריכין לחתך ולהבדיל בחינת המלכות, דהינו השכל הנ"ל, מבחינת עמלק, שהוא כלליות הארבע מלכיות, בבחינת (שמואל־א' טו, לג): "וישסף" וכו' - חתכו לארבע וכו' (רש"י שם). וזה נעשה על־ידי החסד שנמשך על־ידי התוכחה שמקבלין, אף־על־פי שהוא דרך בזיון וכו'. כי כל הבלבולים באים ונמשכין בשעת התפלה וכו'. והתפלה היא כפי התורה, שזהו בחינת (בכורות ח:): 'איתו ליה תרי ביעי, איתי איהו תרי גביני' (הביאו לו שתי ביצים, הביא הוא שתי גבינות).

כי יש שתי בחינות תורות, יש תורה שנמשך מעזות דקדשה, ויש שממשיך תורה מהסטרא־אחרא, מבחינת עזות דקלפה, וכמו כן הם התפלות וכו', על־כן צריכין לקבל תוכחתם של הצדיקים אמתיים אף־על־פי וכו'. ועל־ידי־זה נמשך חסד שעל־ידי־זה חותכין את המלכות וכו', עין שם כל זה היטב היטב: