# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/64/12/

ועל־כן נתגלגל הזכות על־ידי רבי שמעון בר יוחאי דיקא שנתוספו כמה ספסלים בבית המדרש, במעשה דרבן גמליאל ורבי יהושע, ששאל אותו תלמיד תפלת ערבית רשות וכו' - שהיה רבי שמעון בר יוחאי (ברכות כז:). כי לא הסכימו עם רבן גמליאל שאמר: כל תלמיד שאין תוכו כברו - אל יכנס לבית המדרש, רק העבירו שומר הפתח וכו' ונתוספו ארבע מאות ספסלים ועל־ידי־זה נתרבה תורה הרבה באותו היום. ואמרו שם: 'תנא, עדיות באותו היום נשנה'. ועדיות היא בחירתא דכלא ש"ס (המסכת המבחרת מכל הש"ס), כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות כז., וברש"י שם דבור המתחיל: 'בבחירתא'). כי דיקא על־ידי רבוי תלמידים - נתגלו הלכות למעשה הרבה מאד, שזהו ענין מסכת עדיות, שזהו העקר כשמספרין התלמידים מרבן, כל אחד ואחד הלכה למעשה, דהינו הדבורים קדושים ששמע ממנו למעשה, מה שהשיב לו על שאלותיו ששאל אותו על עניני חולאתו ורחוקו מהשם־יתברך, ואיך ובאיזה דרך גלגל עמו, שמאלו הספורים יכול כל אחד להבין ולהשכיל עצות ודרכים להתקרב להשם־יתברך, עד שיזכה להשגות אלקות, שזהו בחינת מסכת עדיות, שהיא בחירתא, שנתחברה מהעדות שהעיד כל אחד מה ששמע מרבו הלכה למעשה. וכן הוא בדרכי עבודת ה', וכנ"ל:

כי עקר יגיעת הצדיק האמת הוא להמשיך השגות אלקות בתלמידיו בדרכים נפלאים, עד שיוכלו להאיר בתלמידיהם ובתלמידי תלמידיהם לדורות, עד שכלם ידעו את ה'. והצדיק בחיים חיותו, יודע בהשגתו העצומה איך לדבר עם כל אחד ואחד וכו' כנ"ל, אבל לאחר הסתלקותו, עקר חיותינו על־ידי קבוץ תלמידיו יחד לדברים שבקדשה, וכל אחד מתעורר להשם־יתברך כפי הנקדה טובה שהאיר בו הצדיק, וכל אחד מספר מה ששמע וראה ממנו, ועל־ידי־זה יכולין להחיות את כל העולם כלו: