# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/64/14/

וזה בחינת מעלת יקרת קדשת הבית־המדרש שהוא מקדש מעט, שזהו עקר קיום שלנו בתקף אריכת הגלות הזה, שהבית־המקדש נחרב בעונותינו, ועקר קיומנו הוא על־ידי בתי כנסיות ובתי מדרשות, כמו שכתוב (יחזקאל יא, טז): "וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט", ודרשו רבותינו ז"ל (מגלה כט.): 'אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות'. כי בבית המדרש, שם מתקבצין התלמידים ומעידים ומספרים מה ששמעו מרבן, כדי להמשיך השארתו הקדושה לנצח.

ועקר קדשת הבתי־כנסיות ובתי־מדרשות נמשכין מבחינת המשכן שעשה משה במדבר אחר מעשה העגל. כי עקר חטא העגל נמשך על־ידי הפגם שפגמו בכבוד משה רבנו ואמרו (שמות לב, א): "כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו", כי אפלו לפי טעותם שהטעה אותם הבעל־דבר שכבר מת משה, היו צריכין להאמין שבודאי לא היה יגיעו לריק, חס ושלום, ובודאי השאיר השארה טובה אצל תלמידיו. והיה להם לבוא לאהרן וליהושע וכו', ולבקש מהם שיוליכו אותם בדרך הישר, כפי מה שקבלו ממשה רבן. אבל הם לא בחרו בהאמת, כי העקר בהמעשה הזאת היו הערב־רב ששנאו את משה, והיה טינא בלבם עליו, ובקשו עלילה לפרש מאחרי המקום. על־כן תכף כשסברו שמת משה, באו לאהרן ואמרו: קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש לא ידענו וכו'. כי בודאי כשפורשין מהצדיק האמת ומדרכיו הקדושים על־ידי־זה באין לעבודה־זרה, ועל־כן באו אז על־ידי־זה למעשה העגל.

ועל־כן כשבא משה וראה את כל זה, עסק אחר־כך להמשיך תקון, שאפלו אחר־כך כשיגיע זמנו להסתלק באמת - יהיה נשאר זכרו לדורי דורות. וזהו בחינת מעשה המשכן שעסק אחר־כך, ששם המשיך השראת שכינתו יתברך, דהינו בחינת השגות אלקות, כי כל מעשה המשכן היה בחינת כלים וצמצומים להשגות אלקות. ועקר בחינת המשכן היה, שעל־ידי־זה המשיך תקון, שאפלו כשישראל נעים ונדים בגלות, שהוא בחינת מדבר, גם אז יהיה להם כח להמשיך השגות אלקות על־ידי בתי כנסיות ובתי מדרשות, שהם בחינת מקדש מעט, בחינת המשכן שעשה משה במדבר. שאף־על־פי ששם לא היה עקר מקום המנוחה, דהינו מקום הבית־המקדש כמו שכתוב (דברים יב, ט): "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה" וכו', אף־על־פי־כן יכולין להמשיך לשם קדשת הבית־המקדש, ששם השראת השכינה על־ידי תקוני המשכן שעשה. וכמו כן תקן לדורות, שיהיה כח לישראל בכל דור להמשיך קדשת בית־המקדש בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שיעשו בגלות - שעל־כן הם נקראים מקדש מעט: