# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/64/16/

הכלל, שארבעים ותשע ימי הספירה הם בחינת ארבעים ותשעה שערי בינה, שאז יוצאים מארבעים ותשעה שערי טמאה ונכנסין בארבעים ותשעה שערי קדשה, כידוע (שער הכונות, דרושי הפסח, יא), וכל זה בכחו של הצדיק הדור האמתי, שהוא בחינת משה רבנו שהוציאנו ממצרים וטהר אותנו מזהמתם וטמאתם בכל ארבעים ותשע ימי הספירה, ונתן לנו את התורה ביום החמשים הקדוש - שהוא חג השבועות הנורא והנשגב מאד. וזה נעשה בכל דור ודור על־ידי הצדיק האמת, על־כן צריכין לכון בכל ימי הספירה לבקש ולחפש מאד את הצדיק האמתי הגדול במעלה מאד - שיכול לרפאות אותו מחולאתו העצומה של נפשו. וכל מה שהאדם יודע בנפשו שהוא חולה ביותר ופגמיו וקלקוליו והתרחקותו מהשם־יתברך עצום מאד - צריך לחפש ולבקש יותר ויותר אחר הצדיק הגדול במעלה ביותר שיוכל לרפאות גם אותו, כי כל מה שהחולה גדול ביותר - צריך רופא גדול ביותר, כמבאר בהתורה הנ"ל.

וזה עקר בחינת מצות הספירה, שאז מטהרין עצמן ישראל כאשה המטהרת לבעלה, כמובא (זהר אמור צז.), הינו כי כלל ישראל נקראין בחינת (משלי לא, ל): "אשה יראת ה'", והצדיק הדור האמתי הוא בחינת איש ובעל שלהם, כי הצדיק האמת בחינת משה נקרא איש האלקים (דברים לג, א), בעלה דמטרוניתא, שהיא בחינת כנסת ישראל, כידוע (זהר ויחי רלט.). ובספירה מטהרת עצמה כנסת ישראל כאשה המטהרת לבעלה, דהינו שמטהרין עצמן ומכינין עצמן לקבל אור הצדיק האמת, שיכול לתקנם לרפאם מחולאתם ולהמשיך להם השגות אלקות, וכנ"ל.

ועל־כן סופרין שבע שבתות שהם כנגד שבעה רועים, שהם שרש וכלל כל הצדיקים האמתיים, כי הם העקר שהמשיכו השגות וידיעות אלקותו בעולם. כי השבעה רועים הם אברהם וכו' עד דוד. ואברהם הוא הראשון שהתחיל להמשיך ולגלות אלקותו בעולם, וכן עסקו בזה כל האבות, עד שבא משה רבנו ונתנה התורה על ידו, ועקר גמר התקון יהיה על־ידי משיח שהוא דוד, שאז יהיה עקר התקון שיתקים (ירמיה לא, לג): "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" וכו'.

ועל־כן תכף כשנשלם השבת השביעית, שהוא בחינת דוד המלך, אז זוכין ליום החמשים, שהוא שבועות, שהוא קבלת התורה, שאז עקר התגלות והשגות אלקות, כי עקר התקון יגמר על־ידי דוד שהוא משיח כנ"ל, וכל צדיק הדור האמיתי הוא כלול משבעה רועים, [כמבאר במקום אחר (סימן כב)].

וזה אנו צריכין לכון מאד בימי הספירה, שהם שבע שבתות שנזכה למצא את הצדיק האמת - שהוא כלול משבעה רועים, שרק הוא יכול לעסק בתקון נפשנו לרפאנו מתחלואי ומכאובי נפשנו העצומים מאד ולהמשיך לנו השגות אלקות הנ"ל.

ועל־כן קורין רות בשבועות, שמדבר מהמשכת נשמת דוד, שהוא משיח, שעל ידו עקר התקון וכנ"ל. ועקר המשכת אור של משיח שהוא דוד, היה, על־ידי שנתגירה רות ונתקרבה תחת כנפי השכינה, וזכתה להתדבק בבעז, שהוא בחינת צדיק האמת, וזה מרמז על התקרבות בעלי תשובה וגרים שמחפשין אחר הצדיק האמת, עד שזוכין למצאו שעל־ידי־זה ממשיכין אור של משיח, שעקר התקון על ידו, כנ"ל. כי רות מרמזת על כנסת ישראל שנקראין (משלי לא, ל): "אשה יראת ה'", ובעז הוא בחינת צדיק הדור, כידוע. ורות בחינת כנסת ישראל הכשרים הולכין ומחפשין אחר הצדיק שיעסק בתקונם.

וזה בחינת מה שאמרה רות (ב, ב): אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו - שכנסת ישראל הכשרים אומרים שילכו לשוטט ולבקש ללקט דברי אמת וצדק, שהם שבילים ודרכים להשיג אותו יתברך על ידם. וזה ואלקטה בשבלים - לשון שבילים ונתיבות. וזה, אחר אשר אמצא חן בעיניו - הינו אולי אזכה למצא הצדיק האמת שאמצא חן בעיניו, שיקרבני לעבודתו יתברך: