# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/64/2/

וזה בחינת פסח, שאז התחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים על־ידי משה רבנו שהוציאנו אז ממצרים, וגלה לנו השגת אלקותו בדרכים נפלאים באותות ובמופתים נוראים ובשכליים גדולים ועצומים, כי הוא פתח לנו אור הדעת, והודיע לנו אלקותו ואדנותו יתברך ויתעלה, על־כן צריכין לאכל אז מצה, וחמץ אסור במשהו, כי צריך כל אדם להאמין באמונה שלמה שכל מה שעובר עליו בכל יום ובכל עת ובכל שעה מיום הולדו עד יום מותו - הכל הוא רק סבובים מאתו יתברך, כדי שיזכה להשגות אלקות לדעת ולהכיר אותו יתברך. כי רק בשביל זה נברא ואין שום תכלית אחר חוץ מזה, כמו שאיתא בזהר הקדוש (בא מב.), ומובא בדברינו כמה פעמים, שעקר הבריאה היתה בגין דישתמודעין ליה (כדי שיכירו אותו). וזה עקר כלל כל התורה, וכלל כל הכונות של כל המצות הקדושים, כי כלם הם שעורים וצמצומים לאלקותו יתברך, שעל־ידי אלו המצות אנו זוכין להמשיך השכליים והצמצומים הקדושים, שעל ידם נזכה להשגות אלקות לדעת ולהכיר אותו יתברך. וכמבאר בהתורה הזאת, שזהו בחינת שערות, בחינת שעורא דאתון דאוריתא וכו' (תקוני־זהר, תקון ע, קכב.), עין שם.

אך "את זה לעמת זה עשה אלקים" (קהלת ז, יד). כי יש מלכות הרשעה, בחינת ארבע מלכיות שיונקים מזה השכל על־ידי פגמי הדורות, והם מתגברים בכל עת לבלבל דעת האדם - שלא יסתכל ולא יבין על כל מה שמסבב השם־יתברך עמו לטובתו הנצחית, כדי לזכות לחיי עולם להשגות אלקות. ושוכח חס ושלום, את העקר, ועושה מהטפל עקר, כאלו העקר הוא, חס ושלום, עסקי העולם־הזה וטרדת הפרנסה וכו' רחמנא לצלן, על־כן צריכין לבקש מאד מאד רבי הגון, שיהיה גדול במעלה, שיוכל להתנהג עמו כראוי, שיסבב עמו בדרכים נפלאים באפן שיכניס בו גם כן השגות אלקות, וכמבאר בהתורה: