# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/64/21/

וזה שאומרים פרקי אבות בימי הספירה מפסח עד עצרת (ארח־חיים, סימן רצב, סעיף ב). זה בחינת תוכחה של הצדיקי אמת, שעל ידם נתגלה החסד, שעל־ידי־זה קוצרין וחותכין את המלכות וכו', כנ"ל. כי מסכת אבות היא כלה תוכחה ומוסר השכל, שעל־ידי־זה חותכין את המלכות חכמה תתאה הנ"ל, ומעלין אותה לאור הפנים, שעל־ידי־זה זוכין להשגת אלקות, כנ"ל.

ועל־כן קדם פרקי אבות מתחילין המשנה: כל ישראל יש להם חלק לעולם־הבא וכו' להורות, שאף־על־פי שהצדיקים אומרים לנו תוכחה, ולפעמים תוכחתם בדרך בזיון. אין כונתם לרחק אותנו, חס ושלום, כי באמת כל כונתם רק לקרב, כי הם מעלין ומוציאין הטוב שבנו, כי הם מסתכלין על הטוב שבכל אחד מישראל, אפלו כשערה. ועל־כן באמת 'כל ישראל יש להם חלק לעולם־הבא, כמו שנאמר (ישעיה ס, כא): ועמך כלם צדיקים' וכו' (חלין צ.). והכל בכח הצדיקים האמתיים העוסקים בתקונינו, כי לכאורה תמוה, מה שכתוב "ועמך כלם צדיקים", כי הלא אנו רואין כמה מבני ישראל שאינם צדיקים, ימחל להם השם־יתברך?! אך באמת ישראל נקראים 'צדיקים' על שם הצדיק האמת שמצדיק את כלם, כי הוא מתיגע לחפש ולמצא נקדות ושערות טובות בכל אחד מישראל, ועל־ידי־זה מצדיק אותם עד שנקראים כלם 'צדיקים'. וכל מי שמקרב ונכלל יותר בהצדיק האמת - הוא נקרא יותר בשם צדיק. ובכח הצדיק האמת - כל ישראל יש להם חלק לעולם־הבא, כי הצדיקי אמת נקראים "מצדיקי הרבים", כמו שכתוב (דניאל יב, ג): "ומצדיקי הרבים ככוכבים" וכו'. כי הם מצדיקים כל ישראל שיהיו כלם נקראים בשם 'צדיקים', ועל־ידי־זה יהיה לכלם חלק לעולם־הבא.

ועל־כן המבזה את הצדיק נקרא 'אפיקורוס' ואין לו חלק לעולם־הבא (סנהדרין צט:), כי אי אפשר לזכות לעולם־הבא כי אם מי שהוא צדיק, ורב בני אדם אינם צדיקים רק בכח הצדיק האמת - שמצדיק אותם על־ידי הטוב שמוצא בהם, על־ידי־זה גם הם נקראים בשם צדיקים, וזוכין לחלק לעולם־הבא. אבל זה שמבזה את הצדיק - בודאי אינו צדיק, ואין מי שיזכה ויצדיק אותו, על־כן אין לו חלק לעולם־הבא: