# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/64/28/

וזה בחינת מעשה מרכבה שראה יחזקאל שמפטירין בשבועות, כי כל מעשה מרכבה הוא בחינת שכליים וצמצומים הנ"ל, שעל ידם משיגין אלקותו יתברך, והכל בכח הצדיקים אמתיים ואנשיהם, שממשיכין השגות אלקות ומודיעין אלקותו ואדנותו יתברך לכל באי עולם. כי הצדיקים הם מרכבתו של מקום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית־רבה מז, ו).

וזהו בחינת (יחזקאל א, ד): וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב, ומתוכה כעין החשמל וכו' - ואיתא (זהר ויקהל רג:): שזה בחינת הקלפות המסבבין את הקדשה, שהם שלש קלפות הטמאות לגמרי, שהם רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת והרביעית שהיא נגה, היא בחינת מערב טוב ורע, לפעמים נכללת בקדשה ולפעמים בטמאה, ומשם נפש הבהמיות של ישראל. ושם עקר הנסיון, כי הוא בבחינת "עץ הדעת טוב ורע", אבל שלש קלפות הנ"ל הטמאות לגמרי - משם נפשות העכו"ם וכו' כידוע בכתבים (עץ־חיים, שער ג', פרק יז).

הינו כי יחזקאל ראה אז מעשה מרכבה, שהם בחינת הצמצומים והשכליים הנ"ל שעל ידם משיגין אלקותו יתברך, אבל תחלה הראו לו הקלפות הקודמין לפרי, שהם בחינת הארבע קלפות הנ"ל, שהם בחינת עמלק שכלול מארבע מלכיות, שהוא כרוך תמיד אחר הקדשה, ורוצה לינק מהצמצומים והשכליים הנ"ל, להמשיך השכליים הנ"ל לתוך חכמות חיצוניות ולהפך דברי אלקים חיים, כדי להסתיר ולהעלים השגות אלקותו, ולהמשיך, חס ושלום, כפירות ואפיקורסות. וזה בחינת הארבע קלפות הנ"ל, שהם רוח סערה וכו', שהם בחינת כל מיני כתות רעות הנמצאין בעולם, שרוצים להתחכם בחכמות חיצוניות וזרות בחכמות של הבל, ורוצים להסתיר אלקותו יתברך. והשלש קלפות הטמאות לגמרי הם העכו"ם והאפיקורסים שהם טמאים לגמרי, ועל־כן הם שלש קלפות, כי יש בהם שלש בחינות, כי בהעכו"ם בעצמן יש שני בחינות, כי יש עכו"ם שהם אפיקורסים גדולים, ויש שיש להם איזה אמונה, אבל כל אמונתם היא אמונות כזביות והבל וריק. ושני אלו הקלפות הם רע גמור. והקלפה הטמאה השלישית היא בחינת אפיקורסי ישראל, שאף־על־פי שהם מזרע ישראל, אף־על־פי־כן הם טמאים לגמרי, מאחר שעקרו עצמן מהשם־יתברך ומישראל על־ידי דעותיהם הרעות, שנמשכו אחר כפירות והאפיקורסות הבאים על־ידי חכמות חיצוניות, עד שפרקו על לגמרי ומחללים שבתות בפרהסיא ובצנעה, כמצוי עכשו בעונותינו הרבים.

והקלפה הרביעית, שהיא נגה, שמשם נפש הבהמיות של ישראל - זה בחינת החכמות רעות של העולם. ויש שמכנים עצמן בשם 'חסידים', ואומרים חכמות של שטות והבל המרחקים מהשם־יתברך ומתורתו ומצדיקי אמת. ואלו הם בבחינת קלפת נגה שמערב טוב ורע. כי באמת יש בהם טוב הרבה, כי אינם פורקין על, חס ושלום, וקצתם הם אנשים כשרים קצת, ולפעמים אומרים דברי אמת, אך מערב בהם גם רע הרבה, דהינו החכמות שלהם, שנדמה להם לחכמות, ובאמת הם שטותים גדולים. ואלו מזיקים גם כן הרבה ומונעים מאד מלהתקרב לצדיקי אמת ואנשיהם הממשיכים השגת אלקותו בעולם. ובאפן אחד הם מזיקים יותר מהעכו"ם והאפיקורסים, כי מעכו"ם ואפיקורסים רב ישראל מרחקים עצמן מהם בתכלית הרחוק, כראוי להתרחק מהם יותר מן בעלי ראתן. אך מאלו הכשרים קצת אין מתרחקים מחכמתם כל־כך. ובאמת הם מזיקים הרבה על־ידי חכמתם וליצנות שלהם שמתלוצצים מכמה דרכי התמימות האמתיות וכו' [וכמבאר שיחה זאת במקום אחר ששמעתי מפיו הקדוש, (שיחות הר"ן סימן פא)].

וכן מובן בספרים, שעקר הנסיון והמתקלא והברור הוא בבחינת קלפת נגה שמערב טוב ורע, שמחמת שיש שם טוב גם כן - יש כח יותר להרע לינק דרך שם, כידוע (עץ־חיים, שער מב, פרק ד). על־כן אי אפשר לבוא להשגת אלקות להכיר אותו יתברך כי אם כשחותכין את המלכות חכמה תתאה הנ"ל מבחינת עמלק, שכלול מארבע מלכיות שהם בחינת ארבע קלפות הנ"ל, שהם בחינת ארבע כתות הנ"ל, שמהם כל המניעות מדרכי הקדשה באמת, שעל ידם משיגין אלקותו יתברך.

וזהו שראה ומתוכה כעין החשמל וכו', 'חשמל' אמרו רבותינו ז"ל (חגיגה יג:): 'חיות אש ממללות', הינו בחינת הכשרים התמימים המקרבים לצדיקי אמת - שהם מתפללים בחיות והתלהבות, ורועשים ובוערים להשם־יתברך כלבת אש, בבחינת (שיר־השירים ח, ו): "רשפיה רשפי אש" וכו', שזה נאמר על כל אחד מישראל, כי לב כל אחד מישראל בוער בטבעו מאד להשם־יתברך כשלהבת אש. אך החכמות הנ"ל והתאות מתגברין בכל עת, לכבות, חס ושלום, אבל על־ידי הצדיקים אמתיים נתעורר לב כל אחד ובוער להשם־יתברך כראוי, [וכמבאר בהתורה "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת" וכו', ב סימן ט' בלקוטי תנינא] ועל־כן נקראים חשמ"ל, בחינת 'חיות אש ממללות' וכנ"ל. ומתוכה דמות ארבע חיות - כנגד ארבעה בנים, שהם בחינת ארבע מלכיות דקדשה, שעל ידם המשכת השגת אלקותו יתברך, וזהו בחינת הארבע חיות שבמרכבה.

והאופנים שהם נקראים גלגלים, כמו שכתוב (יחזקאל י, יג): "לאופנים להם קורא הגלגל באזני", זה בחינת העשירים שהם תומכי אוריתא, שהם מחזיקים ונושאים בממונם את התלמידי חכמים ואנשיהם, אשר על ידם נמשך השגת אלקות. כי הממון והעשירות נקרא גלגל, על שם שמתגלגל מזה לזה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קנא:): 'גלגל הוא שחוזר בעולם'.

והרקיע שעל ראשי החיות - זה בחינת כלל הצמצום שהצדיק הגדול האמת מצמצם שכלו בדרך נפלא, עד שנעשה כעין רקיע המבדיל בין עצם שכלו הנורא והנשגב לבין השכליים שממשיך לתלמידיו, כדי שגם הם יוכלו להשיג אותו יתברך. כי בלא זה לא היה אפשר להם לקבל כלל מחמת רבוי אור, כי עצם שכלו אי אפשר להשיג.

ועל הרקיע כסא ויושב על הכסא - זה בחינת הצדיק בעצמו שהוא נקרא באמת אדם, כי השלים צלם אלקים, בחינת דמות אדם, והוא בבחינת 'אדם היושב על הכסא', והוא ממשיך השגות אלקות דרך כל הצמצומים, שהם בחינת כסא הכבוד, ורקיע שעל ראשי החיות, עד שנמשך הארה ממנו לבחינת הארבע חיות, שהם בחינת הארבעה בנים, שלהם צריכין להודיע אלקותו יתברך - להשיב לכל אחד על שאלתו. כי אפלו הבן רשע צריך תקון, ובשרשו הוא בבחינת מלכות דקדשה, כמובן בכונות (פרי עץ חיים חג המצות, פרק ז): שאלו הארבעה בנים, כנגד ארבע מלכיות דקדשה, כנגד ארבע כוסות, עין שם.

וזהו בחינת וידי אדם מתחת כנפיהם. ודרשו רבותינו ז"ל (תקוני־זהר, תקון יח לג:), שמרמז על צדקה וכו', עין שם. זה בחינת צדקה וחסד, שעל־ידי־זה חותכין את המלכות מהארבע מלכיות דסטרא־אחרא, שהם בחינת ארבע קלפות הנ"ל רוח סערה וכו' כנ"ל. והקלפות שהם חכמות חיצוניות וחכמות של הבל המצויין בעולם המרחקין מהשם־יתברך - נקראים רוח סערה וענן גדול וכו', כי הם כמו רוח סערה ממש, וכמו ענן גדול ואש מתלקחת שעומדים לפני שער המלך, שבודאי אי אפשר לבוא אל שער המלך על ידם, כי הם מרעישים העולם כמו רוח סערה ממש, ומחשיכים כענן גדול, ושורפים מי שנוטה אליהם כמו אש מתלקחת. ומי שיש לו שכל אמתי - יכול להבין פרוש המלות אלו: רוח סערה וענן גדול וכו', שנאמר על הבלבולים של החכמות רעות הנ"ל, שמבלבלים ומחריבים ושורפים ועוקרים מאד מאד כל הנוטה אחריהם, רחמנא לצלן, אבל מי שחפץ באמת - בקל יכול לגרש כלם, כי כשמסתכלים על האמת - נתבטלים לפניו לגמרי כאין וכאפס, כי כל הקלפות והמניעות הם רק באחיזת עינים, כמבאר במקום אחר (סימן מו תנינא):