# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/64/6/

וזה בחינת מצה ומרור, כי מבאר שם בהתורה הנ"ל, שצריכין לקבל התוכחה ומוסר של הצדיקים אפלו אם הוא בדרך בזיון, ועל־ידי־זה זוכין לחסד. שעל־ידי־זה חותכין את המלכות שהוא השכל הנ"ל ומעלין אותה לאור הפנים בשלש רגלים וכו' כנ"ל. וזה בחינת מצה ומרור. מרור מרמז על התוכחה שהוא בדרך בזיון, שהוא בחינת מרירות וצריכין לקבל אותה. ועל־ידי־זה מקבלין החסד, שהיא בחינת מצה, בחינת פסח, שהוא חסד גדול, שהוא ראש וכלל של כל השלש רגלים שמתחילין מפסח, שאז הוציאנו ממצרים, וגלה לנו אלקותו יתברך על־ידי משה רבנו, שזה אי אפשר לזכות כי אם על־ידי חסד שמקבלין על־ידי התוכחה, כנ"ל. ועל־כן פסח הוא חסד כידוע, הינו כנ"ל.

וזהו בחינת מצה ומרור, כי החסד, בחינת מצה של פסח - אי אפשר לקבל כי אם על־ידי מרירות התוכחה שהיא בדרך בזיון וכנ"ל. כי המרור הוא זכר ל"וימררו את חייהם בעבדה קשה" וכו', שכל זה מרמז על המרירות שסובלין קדם שמבררין דיני התורה, כמו שאיתא בזהר הקדוש (בראשית דף כז.): "בעבדה קשה" - 'בקשיא'. "בחמר" - 'הלכתא' וכו'. וכל זה המרירות נמשך מהתורות הפסולות של הסטרא־אחרא שנאחזין בההלכה, שהם בחינת מץ ותבן שצריכין לברר ההלכה מהם, כי משם נמשכין כל הקשיות וכו'. וכמו כן קשה להתפלל, כי התפלה היא כפי התורה כנ"ל. ועל־כן פרש אדמו"ר ז"ל גם זה הפסוק "וימררו וכו' בעבדה קשה" לענין תפלה, כמובא (סימן מו תנינא). וכל זה נתתקן על־ידי התוכחה שמקבלין מהצדיקים אף־על־פי שהוא בדרך בזיון, כי בשביל זה מוכיחין אותנו בדרך בזיון - שסובלים צער גדול מאתנו, מחמת שתפלתנו ותורתנו אינה כראוי, כמבאר שם, עין שם. ואז כשמקבלים תוכחתם נמשך החסד הנ"ל, וזהו בחינת מצה ומרור וכנ"ל: