# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/65/19/

וזה בחינת יום כפור, שאז גמר תקון החותם דקדשה, [כמו שמבאר בהתורה הנ"ל] שהוא על־ידי שעושין גרים ובעלי תשובה ומעלין מ'החתים' לחותם דקדשה וכו'. ועל־כן בכניסת יום הכפורים אומרים: בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירים להתפלל עם העברינים - דהינו להעלות העברינים בחינת גרים לכללם בתוך קדשת התפלה, שכל זה נעשה על־ידי הישיבות הקדושות של ישראל שעוסקין בקבוץ חלקי האמונה ומאספין כל הנאמני ארץ לשבת עמהם וכו' (תהלים קא, ו) כנ"ל, שהם מעוררין גם הישיבה של מעלה לעסק בתקון זה להעלות כל העברינים אל הקדשה, שזה עקר בחינת תקון חותם דקדשה, בחינת "אם תוציא יקר מזולל", כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל:

וזה בחינת סוד השעיר המשתלח לעזאזל - זה בחינת טפת עשו וישמעאל שצריכין לגרשם, שזהו עקר תקון המשפט, כמו שמבאר שם. וזה שמובא בספרי קדש (שערי אורה, שער שני, ספירה תשיעית) שהשעיר המשתלח הוא בסוד (בראשית כז, יא): "הן עשו אחי איש שער", כמובא, הינו כנ"ל: