# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/65/2/

ועל־כן אדם צריך לזהר מאד לבלי להזיק ממון חברו, ממון ישראלי שיקר מאד, אדרבה! חובה עליו להשתדל להצילו מהזק, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (אבות ב, יב): 'יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. וכן הוא מחיב להשתדל להשיב אבדה וכו', שהוא מצות עשה דאוריתא.

כי ממון ישראל יקר מאד, כי ממון ופרנסת ישראל נמשך על־ידי הצדיקים אמתיים, שהם נכללים בבחינת "איש תבונות" הנ"ל, שממשיכין רוחניות אלקות לתוך צמצומים, שעל־ידי־זה נמשך פרנסה, שעל־ידי־זה מצחצחין הנשמה, שעל־ידי־זה יכולין לדלות העצות טובות ממעמקים, שעל־ידי־זה גדלה האמונה הקדושה. נמצא, שממון ישראלי יקר מאד, כי עקר הוא האמונה, שגדלה על־ידי ממון ופרנסת ישראל וכנ"ל, ועל־כן אסור להזיק ממון חברו וכנ"ל.

ועל־כן האדם חיב בהזק תמיד אפלו בשנה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא כו.): 'אדם מועד לעולם' וכו' כנ"ל. כי כל ההזקות נמשכין מהמזיקי עלמא, שהם ההפך מתקוני האמונה הנ"ל, כי הם נמשכין מזהמת הגרים שקשים לישראל וכו' כנ"ל. ועל ידם נמשך נאוף, בחינת "החתים בשרו", שהוא פגם הדעת, שמשם כל כח המזיקין, רחמנא לצלן, כידוע, שעל־ידי מקרה בלתי טהור, חס ושלום, נבראין מזיקין, חס ושלום, שמשם כל ההזקות שבעולם, רחמנא לצלן, וזה שכתב אדמו"ר ז"ל בספר האלף־בית (ספר המדות, אות דעת, סימן כה): שכל ההזקות באין על־ידי פגם הדעת, הינו כנ"ל, כי על־ידי פגם הברית, שעל־ידי־זה באין המקרות, חס ושלום - זה עקר פגם הדעת והמח, ועל־כן משם כל ההזקות, כנ"ל.

ועל־כן גם כל המנהיגי ומפרסמי שקר שעל ידם בא כל זה כנ"ל, הם נקראים מזיקי עלמא, כי על ידם נמשך פגם הברית, שמשם כל ההזקות כנ"ל. ועל־כן אדם מועד לעולם אפלו בשוגג ובשנה, כי מבאר שם בהתורה הנ"ל, שעל־ידי המגני ארץ שמשברין תאותם ומעלין מבחינת "החתים בשרו" לבחינת "פתוחי חותם" וכו', בחינת תפלין מחין, על־ידי־זה נשמר גם בשנה, שהוא הסתלקות הדעת, כי זוכה לחלום על־ידי מלאך וכו' ונצל מחלום על־ידי שד וכו', שמשם כל המקרות, רחמנא לצלן, נמצא, שהאדם צריך לשמר את דעתו בקדשה, עד שינצל גם בשנה, ובשוגג שהוא גם כן בחינת שנה הסתלקות הדעת. ועל־כן אדם מועד לעולם, אפלו בשוגג ובשנה כשהזיק. כי כל ההזקות נמשכין מפגם הדעת הנ"ל, שהאדם צריך לשמר עצמו שיהיה בכלל המגני ארץ הנ"ל, באפן שיהיה נצל מפגם הדעת אפלו בשנה ובשוגג וכנ"ל: