# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/65/24/

ועל־כן אז מסימין התורה וחוזרים ומתחילים אותה, כי זה עקר עסק הישיבה - לעסק בתורה לסימה ולחזר ולהתחילה, כי "ארכה מארץ מדה" (איוב יא, ט), כי הוא בחינת (משלי כ, ה): "מים עמקים עצה בלב איש" - שיש עמקות עצום בכל דבור ובכל אות. ועקר הוא המעשה, שהוא העצות הקדושות, שצריך כל אחד להבין בלבו איך להנצל מכל רע של הבלי עולם־הזה, איך להציל נפשו מני שחת וכו', שזה עקר הלמוד הקדוש של הישיבה הקדושה, שהוא תמימות ופשיטות. אבל יש בזה התמימות נסתרות ועמקות עצום. ועל־כן צריכין להתאבק הרבה בעפר רגלי בני הישיבה - לקבל עמקות עצתם האמתיות לזכות ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקים את כל דברי התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל, עם כל התורה שבעל פה הכלולה בהם, ולסימה ולחזר ולהתחילה.

ועקר הוא האמונה, שבזה מסימת התורה (דברים לד, יב): לכל האותות והמופתים וכו' ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל - שעל־ידי־זה נתגלה אלקותו וממשלתו של היחיד קדמון. ותכף מתחילין (בראשית א, א): בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שהוא עקר האמונה הקדושה, להאמין באמת בחדוש העולם, שהשם־יתברך ברא את כל העולם יש מאין המחלט אחר העדר גמור, שזה אמונת כל ישראל, אבל צריכין לעסק בזה כל ימיו, ולחפש ולבקש את עצמו בכל עת איך הוא אוחז בהאמונה הקדושה הזאת, על־כן צריכין ללמד הרבה ביגיעות רבות אצל בחינת הישיבה הקדושה, שזה בחינת סיום התורה והתחלתה בכל שנה ושנה, בחינת (אבות ה, כב): 'הפך בה והפך בה וסיב ובלה בה' (הפך בתורה ועוד הפעם הפך בתורה [שיהיה עסקך רק בתורה] ותמשיך לעסק בה, גם עד זקנה ושיבה) וכו'. כי זה כל האדם, שבא רק בשביל זה לעולם, בגין דישתמודעין לה - לדעת ולהכיר אותו יתברך, והעקר על־ידי האמונה הקדושה. וכל זה נתתקן על־ידי הישיבה הקדושה שהתחיל בראש־השנה ונגמר בשמיני עצרת. ועל־כן אז מסימין התורה בכל שנה, וחוזרין ומתחילין אותה, וכנ"ל:

הלכות חובל בחברו ושמירת הנפש