# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/65/25/

וזה בחינת (דברים כב, ח): כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו, ודרשו רבותינו ז"ל (כתבות מא:): 'שלא יגדל כלב רע בתוך ביתו ולא ישים סלם רעוע בתוך ביתו'. כלב רע - זה בחינת טפת עשו וישמעאל, שאסור להעלותם אל המח, שלא יקלקלו את המשפט. ולהפך, מה שצריכים להעלות מבחינת 'החתים' לבחינת חותם דקדשה - צריכין לזהר מאד להעלותם, שזה בחינת תקון הגרים דקדשה, וצריכין שיהיו לו אמרות טהורות, להשיב ולהחיות את הנפשות הנפולות בשבעה משיבי טעם, שלא יחזרו ויפלו חס ושלום, כמבאר שם.

וזה בחינת 'שלא ישים סלם רעוע בתוך ביתו', כי כשמעלין הנפשות הנפולות שהם בחינת בעלי תשובה וגרים, כל עליתם הוא על־ידי בחינת סלם, כי כמו שהוא בגשמיות - כן הוא ברוחניות, כי בגשמיות כשצריכין להעלות דבר מהארץ אל הגג מעלין אותו דרך סלם. וכן כשצריכין להגביה להעלות דבר מאיזה בור ושוחה עמקה - מורידין לשם סלם ומעלין דרך שם. וכל מה שצריכין להעלות מבורות עמקים ביותר - צריכין שיהיה הסלם חזק ואמיץ ביותר.

ומחמת שאלו הנפשות הנפולות נפלו וירדו מאד מאד, בבחינת (איכה א, ט): "ותרד פלאים", בחינת (תהלים סט, ג): "באתי במעמקי מים" וכו', בפרט עכשו בסוף הגלות המר הזה, בפרט שגם עתה הם בעלי בחירה, ועדין הצר הצורר עליהם עומד ומסיתם למה שמסיתם בכמה וכמה תאות בהתגברות עצום, ובכמה וכמה דעות זרות ועצות נבערות, ובכמה וכמה חלישות הדעת מרבוי הליצנות של המלעיגים והחולקים וכו' וכו'. על־כן צריך העוסק בתקונם והמשתדל בהצלתם להעמיד בחינת סלם בריא וחזק מאד - שלא יפל הנופל ממנו.

ועל־כן 'סלם' בגימטריא 'סיני', כמ ובא (זהר ויצא קמט.). כי כל עליתם הוא על־ידי התורה שנתנה בסיני, כי בשביל זה נתנה התורה בהר סיני, שהוא הר השפל והנמוך, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה ה.), להורות, שהצדיק בחינת משה - מוריד התורה לישראל על־ידי בחינת סיני, שהוא בחינת שפלות, על־ידי שהוא משפיל ומוריד את עצמו בתכלית השפלות, ומגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט בשביל להעלות את הנפשות הנפולות מעמקי תהום רבה, ולחזקם בכל מיני התחזקות, ולהשיבם בכל מיני מטעמים המשיבין את הנפש עד שישארו על עמדם בקדשה לנצח.

וזהו כי תבנה בית חדש - דהינו בית לישב בו. ועקר ישיבת הבית בשרש קדשתו הוא מבחינת קדשת בית הישיבה הקדושה הנ"ל, שמשם מקבלין הקדשה כל בני ישראל במושבותם וכנ"ל. וזה בחינת בית חדש - בחינת בית הישיבה הקדושה, שעקרה לחדש שם חדושי תורה אמתיים המביאין את האדם לידי מעשים טובים, ולהצילו מכל רע וכו'. ועל־כן דקדקה התורה לכתב בפרוש בית חדש דיקא, כי בחינת בית הישיבה הקדושה נקרא בית חדש, כי שם עוסקין לחדש חדושי תורה אמתיים כנ"ל, ולחדש שם נפשות ישראל להוציאם מהזקנה דסטרא־אחרא, מבחינת מלך זקן וכסיל - להאיר עליהם האור החדש המאיר בכל יום בחסדו יתברך על־ידי הצדיקי אמת המתחדשים בכל יום בהתחדשות נפלא, אשר על ידם השם־יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.

והעקר הוא לגלות האמונה הקדושה, שצריך כל אחד מישראל לקבלה על עצמו בכל יום מחדש, כמו שכתוב בפרשת קריאת־שמע (דברים ו, ו): "אשר אנכי מצוך היום" - 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים', כמו שדרשו רבותינו ז"ל (ספרי ואתחנן ו), שזהו בחינת (איכה ג, כג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך" [כמובא מזה כבר בכמה מקומות (בסימן לה, סב ועוד)]. והם עוסקים לעשות בעלי תשובה אמתיים שהוא בחינת חדש, בחינת (איכה ה, כא): "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו" וכו'. ובשביל כל זה נקראין בתי בני ישראל דקדשה בית חדש, מחמת שכל קדשתם מבחינת בית הישיבה, שהוא בחינת בית חדש בכל הבחינות, כנ"ל.

וזהו כי תבנה בית חדש הנ"ל, שהוא בשביל לעשות גרים ובעלי תשובה על־ידי למודם הקדוש, שכל זה נעשה על־ידי ברור האמונה, עד שעושין גרים, עד שמעלין מבחינת "החתים" לבחינת חותם דקדשה, בחינת תפלין דמכסין על מחא וכו' וכו' (תקוני זהר, תקון סט, קטו:).

וזהו ועשית מעקה לגגך - בחינת צמצום המחין, כמבאר שם במאמר הנ"ל, שכשמעלין לבחינת חותם דקדשה, בחינת מחין, בחינת תפלין וכו' כנ"ל, אזי צריכין לשמר את בחינת הצמצום של המחין, שזה בחינת שדי של תפלין. כי אפלו בקדשה צריכין לצמצם את המח, בחינת (חגיגה יג.): 'במפלא ממך אל תדרש', מכל שכן וכל שכן לצמצם את המח שלא יצא לחוץ אל הסטרא־אחרא, חס ושלום. וזהו בחינת מעקה, שהוא מחצה סביב הגג, בחינת מחצות המחין הנ"ל.

וזהו ועשית מעקה לגגך - שהם בחינת מחין תפלין דמכסין על מחא, שזהו בחינת גג שמכסה על הבית, כי כל הבית הוא בחינת בתי התפלין, וצריכין לעשות להם מחצה בחינת מעקה, בחינת צמצום המחין הנ"ל, שהוא בחינת שדי של תפלין, כנ"ל.

וזהו (דברים כב, ח): ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו - כי על־ידי שהמחין בשלמות עם תקון הצמצום הנ"ל. על־ידי־זה נעשין אמרות טהורות המחיין את כל הנפשות הנפולות שלא יפלו עוד, כמבאר שם בהתורה הנ"ל, שזהו בחינת ולא תשים דמים וכו' כי יפל הנפל - שצריכין לשמר את הנפשות שלא יפלו וכו', שזהו בעצמו בחינת מה שלמדו רבותינו ז"ל מזה, שלא ישים סלם רעוע וכו', שהכל מרמז על הנפשות הנפולות שצריכין להעלותם וכנ"ל:

הלכות חובל בחברו