# לב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/688/65/32/

וזהו בחינת מאמר הנ"ל, שהשמן שהיה חתום - לא היה בו להדליק כי אם יום אחד ונעשה נס ודלק שמונה ימים, הינו כי היונים שהם הסטרא־אחרא והקלפות האורבים לקלקל בכל הקלקולים הנ"ל, כי מתחלה מתגברים לקלקל האמונה, חס ושלום, על־ידי חכמות רעות שלהם, שהם בחינת חכמות יון הרשעה, וכשמתגברים כנגדם על־ידי צעקת הלב ממעמקים וכו' - עדין הם מתגברים בגאות ונאוף וכו'.

וצריכין כח המגני ארץ להעלות השמנים מ'החתים' לחותם דקדשה - שזהו בחינת ש היונים טמאו כל השמנים, שהם כל הבחינות של הדעת שרצו, חס ושלום, לטמאות ולקלקל הכל על־ידי כל הקלקולים הנ"ל. ונעשה הנס על־ידי מעט השמן - שהוא הדעת שמצאו על־ידי תקון החותם דקדשה הנ"ל, שהוא בחינת שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, כנ"ל, שהוא השמן והדעת שמעלין מ'החתים בשרו' לבחינת חותם דקדשה, כנ"ל.

אבל לא היה בו להדליק כי אם יום אחד - כי הסטרא־אחרא אורבת תמיד, הן על כלל ישראל הן על כל אחד ואחד בפרט. ואפלו כשמתגברים קצת כשרים ומשברים תאותם, ומעלין מ'החתים' לחותם דקדשה, שמשם מתהוה השמן הקדוש, בחינת הדעת הקדוש - להאיר בעולם, אף־על־פי־כן עדין הם מתגברים ומתגרים על שאר העולם ומביאים אותם לידי פגם הברית שהוא פגם הדעת. ולפעמים מתגרים בהתגברות גדול גם על הכשרים שכבר התחילו לשבר תאותם ולהעלות מ'החתים' וכו' כנ"ל, עד שמכשילים אותם גם כן, חס ושלום.

וזה בחינת ש בהשמן שהיה חתום וכו' לא היה בו להדליק כי אם יום אחד, הינו זמן מעט, כי אין בטוחים על מעט השמן והדעת הזה כי אם על יום אחד, כי מי יודע מה ילד יום? מה יהיה נעשה ביום השני? כי בכל יום יצרו של אדם מתחדש עליו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין ל:) על פסוק (תהלים לז, לב): "צופה רשע לצדיק" וכו'. וזה בחינת (הושע ו, ד): "מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר" וכו'.

אבל בכח הצדיקים הגדולים האמתיים, שהם בחינת אנשי כנסת הגדולה, שהם בעלי הישיבות הקדושות האמתיות, שהם גדולים ויקרים מהכהן הגדול, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (הוריות יג.): "יקרה היא מפנינים" (משלי ג, טו) - 'מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים', בזכותם ובכחם נעשה נס ודלק השמן שמונה ימים, כי אלו הצדיקים - הם עוסקים תמיד להמשיך ולהשפיע השמן משחת קדש משרשו, על־ידי שממשיכים המשכת רוחניות אלקות וכו', והם כמעין הנובע וכנהר שאינו פוסק, כי הם אינם פוסקים מלהשפיע השמן משחת קדש משרשו, עד שגומרים כל התקונים הנ"ל בשלמות, שזהו בחינת שנעשה נס שדלק השמן שמונה ימים.

שמונה ימים - זה בחינת שמונה מדות שהם מכתר עד הוד, כידוע. כי כתר הוא התחלת הצמצום הראשון הקדוש - שנמשך לתוכו בחינת רוחניות אלקות. ואחר־כך מצחצח נשמתו ונעשה איש תבונות, שזהו בחינת חכמה ובינה, ומשם נמשך הדעת, עד שנתהוה ממנו עצות קדושות שהם בחינת נצח והוד, שהם בחינת רגלין, בחינת עצות [כמובא במקום אחר, סימן כב].

הינו שהצדיקי אמת עוסקין בתקונים הנ"ל ואינם פוסקים לעולם, עד שמאיר האור, עד שנעשין מהם עצות עמקות שאי אפשר לסתרן בשום אפן - שעומדים כנגד הסטרא־אחרא לבטל ולתקן כל הקלקולים הנ"ל, עד שיגמרו מה שהתחילו, כי הם ממשיכין אורו של משיח, בחינת (תהלים קלב, יז): "ערכתי נר למשיחי", שעל זה מבקשין בראש־השנה ויום כפור: ועריכת נר לבן ישי משיחך, שעליו נאמר (ברכות ההפטרה): כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד - שזהו בחינת נר המערבי, ששם השכינה שורה, שממנו היה מתחיל ובו היה מסים (שבת כב:). כי הוא ממשיך השמן הקדוש תמיד, וממנו כל ההדלקות של כל האורות הקדושות תמיד.

כי אור תורתם הקדושה אי אפשר לכבות בשום אפן, בבחינת (סוטה כא.): 'עברה מכבה מצוה ואין עברה מכבה תורה', הינו התורה שלומדים לשמה לשמר ולעשות ולקים וכו'. כי למוד התורה שהיא מן השפה ולחוץ - בודאי אינה יכולה להאיר בעולם, והלואי שלא תקלקל, בבחינת 'לא זכה נעשית לו סם מות' (יומא עב:). כמו שמצינו כמה וכמה שהיו לומדים גדולים וקלקלו אחר־כך מאד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין קו:) על דואג ואחיתפל ואחר, שהיה תורתם מן השפה ולחוץ.

אבל התורה של צדיקי אמת שעוסקים להמשיך רוחניות אלקות וכו' עד שמגלין עצות עמקות וכו' - אור הקדוש הזה אי אפשר לכבות, בחינת (שיר השירים ח, ז): "מים רבים לא יוכלו לכבות" וכו', בחינת "עצת ה' לעולם תעמד" וכו'. ומשם היה הנס של חנכה, על־ידי הצדיקים אנשי כנסת הגדולה, שפעלו בנפלאות חדושי תורתם שדלק מעט השמן שמונה ימים.

וכן עתה בכל דור ודור בכל שנה ושנה, עקר הארת האור האמת, שהוא בחינת אור נר חנכה הוא על־ידי הצדיקים העוסקים בתקונים הנ"ל - להמשיך בכל עת בחינת המשכת רוחניות וכו', שמשם שרש האור וכו', ועוסקים בשלמות כזאת שלא יהיה נפסק לעולם, בבחינת (מלכים־א יז, יד): "צפחת השמן לא תחסר", עד שיהיו נמשכין בכל פעם עצות עמקות שאי אפשר לסתרן וכו', וכנ"ל: