# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/725/63/1/

על־פי התורה 'ויבן ה' אלקים את הצלע' בלקוטי הראשון בסימן סז, עין ש ם כל התורה היטב מתחלתו לסופו.

והכלל בקצור לענינינו, שהנפש יקרה מאד וצריכין לשמרה מאד, על־כן צריכין לזהר מאד לקבל הכבוד בקדשה גדולה לשמו יתברך, כי הכבוד הוא בחינת אם כל חי, והוא שרש כל הנפשות, וכשהנפש מסתלקת - היא מסתלקת אל הכבוד שהוא שרשה, בבחינת (ישעיה נח, ח): "כבוד ה' יאספך", שהסתלקות ואסיפת הנפשות הם לתוך הכבוד, כי לתוך הכבוד נסתלקין ונאספין כל הנפשות, כי שם שרשם, כנ"ל.

ועל־כן כשבא כבוד חדש להאדם צריך לזהר ולהשמר, כי אולי בא הכבוד חס ושלום, בשביל הסתלקות כדי שתסתלק הנפש אל הכבוד שהוא שרשה כנ"ל. אך מדה טובה מרבה, ועל־כן על־פי הרב בא הכבוד לטובה, דהינו כשבא נפש חדשה אל האדם אזי היא באה מלבשת בהכבוד שהיא אם כל חי, כנ"ל.

וצריך לראות שיהיה פנים אל הכבוד, וזה זוכין על־ידי שבירות תאות אכילה וכו', עין שם. אבל כשפוגמין, חס ושלום, בתאות אכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים וכו'. ואזי נוטלין כל הכבוד העזי פנים שבדור וכו'. וכשנופל המלכות והכבוד להעזי פנים, חס ושלום אזי המלכות היא בבחינת צדק וכו', ואזי הוא בחינת (משלי ה, ה): "רגליה ירדות מות" וכו'. וצריך להעלות את הכבוד והמלכות מהם, דהינו מהעזי פנים שהם העכו"ם והרשעים וכו', וזה נעשה על־ידי צדקה, בחינת (משלי י, ב): "צדקה תציל ממות" וכו', כי צדקה היא בחינת ה' חסדים וכו'. ועל־כן על־ידי צדקה מעלין ומתקנין את המלכות והכבוד ועושין מצדק - צדקה, וכנגד זה נזכר בתורה חמש פעמים 'צדקה' וכו', ואז חוזר הכבוד אל המביני מדע וכו'.

ואזי כשבא כבוד חדש אל האדם ומלבש בתוכו נפש דקדשה כנ"ל, צריך לראות להוליד את הנפש בנקל בלי קשוי הולדה וכו', ואחר־כך כשנולד הנפש צריך לגדל את הנפש. ושתי בחינות אלו, דהינו ההולדה והגדול - נעשין על־ידי יראה ואהבה, שהם בחינת שתי ידים, בחינת יד הגדולה ויד החזקה, כי ההולדה נעשית על־ידי בחינת יד החזקה בחינת יראה, כמו שכתוב (תהלים מח, ז): "רעדה אחזתם שם חיל כיולדה". ואחר שנולד הנפש - אזי מגדילין אותה על־ידי האהבה, שהיא בחינת יד הגדולה וכו'. ולפעמים יש עיפות אל הנפש וכו', וצריכין להבריאה על־ידי בחינת (משלי כה): "מים קרים על נפש עיפה" וכו', ומים קרים נעשין על־ידי שנותנין כבוד לזקן ששכח תלמודו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין צו.): 'הזהרו בזקן ששכח תלמודו לכבדו' וכו', עין שם כל זה היטב: אשרי אזנים שכך שומעות! אשרי עינים שכך רואות!