# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/725/63/11/

ועל־כן הלך כלב ונשתטח על קברי אבות, כמו שכתוב (במדבר יג, כב): "ויבא עד חברון" - שהלך על קברי אבות שלא יהיה נסת בעצת המרגלים (סוטה לד:), כי המרגלים פגמו בארץ־ישראל, ששם עקר כבוד ה' כנ"ל, כי עקר השראת שכינתו וכבודו יתברך הוא בארץ־ישראל, ששם מקום הבית־המקדש ששם שורה כבוד ה' כנ"ל. ומחמת שפגמו בכבוד ה' - על־ידי־זה גרמו שמתו הם וכל דור המדבר על־ידי הכבוד דיקא בבחינה הנ"ל, כנ"ל.

וזה שכתוב שם בפרשת המרגלים בענין הגזרה, שגזר עליהם השם־יתברך שימותו כלם במדבר, נאמר שם (שם יד, כא): "וימלא כבוד ה' את כל הארץ, כי כל האנשים הראים את כבודי וכו' אם יראו את הארץ" וכו'. ונדחק שם רש"י בפרוש 'וכבודי ימלא' וכו', עין שם. ועל־פי הנ"ל מבאר היטב "וימלא כבוד ה', כי כל האנשים הרואים את כבדי וכו' אם יראו". כי יסתלקו וימותו על־ידי הכבוד דיקא שימלא את כל הארץ, כי מחמת שפגמו בהכבוד - על־כן גרמו שיסתלקו קדם זמנם על־ידי הכבוד דיקא, כי הכבוד יאספם, כנ"ל.

ועל־כן כלב שרצה להיות נצל מעצת המרגלים שלא יפגם בכבוד ארץ־ישראל שהוא כבוד ה' כנ"ל, על־כן הלך על קברי אבות והתפלל שם, ועל־ידי־זה זכה להכלל בכבוד ה' בקדשה גדולה כנ"ל, שעקר כבוד דקדשה - כבוד ה' הוא על קברי הצדיקים, בבחינת "כבוד ה' יאספך" כנ"ל, ועל־ידי־זה נצול מפגם הכבוד שהוא פגם ארץ־ישראל ששם עקר כבוד ה', כנ"ל: