# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/725/63/17/

וזה בחינת מצות שמירת נפש ישראל, שהוא מצות מעקה (חשן־משפט סימן תכז), שמצוה זאת של שמירת נפש נאמרה אצל בנין בית דיקא, כמו שכתוב (דברים כב, ח): כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנופל ממנו, ואמרו רבותינו ז"ל (כתבות מא:): 'מכאן שאסור להשהות סלם רעוע וכו' בביתו'. כי ביתו של אדם זהו כבודו, כי עקר כבודו של כל אדם הוא בביתו, וכמבאר מזה במקום אחר (בהלכות מזוזה, הלכה ג, אות ב).

וזהו בחינת (ישעיה מד, יג): "כתפארת אדם לשבת בית" - שעקר תפארתו וכבודו של אדם הוא בביתו, בבחינת (תהלים מה, יד): "כל כבודה בת מלך פנימה", כי שם בחינת ממשלתו וכבודו, כי "כל איש שרר בביתו" (אסתר א, כב). וצריך לראות להמשיך את הכבוד אל הבית בקדשה גדולה, בבחינת (דברי הימים־ב ז, א): "וכבוד ה' מלא את הבית", כי כשזוכין לקדש את ביתו בתורה ועבודה והכנסת אורחים וכו', על־ידי־זה כבוד ה' שוכן בתוך ביתו, ואזי ביתו בבחינת הבית־המקדש מעט, כמובן בדברי רבנו ז"ל, בהתורה 'בראשית' (בלקוטי תנינא סימן סז), שקדשת בתי ישראל הוא בבחינת הבית־המקדש, ששם עקר הכבוד, בחינת "וכבוד ה' מלא את הבית", כנ"ל.

וזה שכתב רבנו ז"ל (סימן רסו): שסכה מסגל לבנין הבית, כמו שכתוב (בראשית לג, יז): "ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית", כי סכה הוא בחינת ענני כבוד, בחינת כבוד דקדשה, שזהו עקר תקון הבית. ועל־כן הוא סכנה גדולה לבנות בית, כי עקר הבנין הוא בשביל להמשיך הכבוד, כי ביתו הוא כבודו כנ"ל, וכשהכבוד נמשך להאדם, אז הוא בסכנה גדולה, כי הוא נשקל במאזנים אז, בבחינת מאזני צדק, כנ"ל. כי לפעמים יכול הכבוד לאסף איזה נפש חס ושלום, כשאין זוכין לזהר לקבלו כראוי, ועל־כן כל הבונה מתמסכן, ואמרו רבותינו ז"ל (סוטה יא.): 'שמסכנות את בעליהן', כמו שדרשו רבותינו ז"ל על פסוק (שמות א, יא): "ויבן ערי מסכנות לפרעה". ועל־כן סכה היא סגלה לבנין הבית, כי סכה הוא בחינת תקון הכבוד דקדשה, בחינת ענני כבוד שעל־ידי־זה נצולין מסכנת נפש, כי אדרבא, כשזוכין לתקן הכבוד להמשיכו לתוך הבית בקדשה כראוי, יכול לזכות שיבוא אליו נפשות חדשות על־ידי הכבוד כנ"ל:

וזהו בחינת (תהלים קכח, א־ג): אשרי כל ירא ה' וכו' אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך - 'בירכתי ביתך' דיקא, כי הירא ה' זוכה על־ידי הבית דיקא לבנים כשתילי זיתים סביב לשלחנו, כי הבנים הם בחינת הנפשות שזוכים להרויח על־ידי הכבוד, שהוא בחינת הבית שבא אליו לטובה, כנ"ל.

וזה שהזהירה תורה להאדם (דברים כב, ח): כי תבנה בית חדש - שהוא בחינת המשכת הכבוד כנ"ל, אז אתה צריך להזהר ולהשמר ביותר לשמר מאד את הנפש, שלא תאבד ותסתלק, חס ושלום, איזה נפש מישראל, על־ידי הכבוד שממשיך, שהוא בחינת הבית שבונה. וזהו: ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך - 'בביתך' דיקא, כי הבית, שהוא בחינת הכבוד, שם צריכין לשמר את הנפש ביותר, שלא תסתלק, חס ושלום, על־ידי הכבוד, שהוא בחינת בנין הבית, כנ"ל, ועל־ידי שמקים מצוה זאת של עשית מעקה וכו' - על־ידי־זה מתקן את ביתו שהוא בחינת תקון הכבוד, ואז יכול לזכות שאדרבא! ירויח נפשות חדשות על־ידי הכבוד שבא אליו לטובה כנ"ל, אמן ואמן: