# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/725/63/20/

ועל־כן הולכין ביותר על קברי הצדיקים בערב ראש־השנה (ארח־חיים סימן תקפא, סעיף ד), כי עקר בחינת ראש־השנה הוא - להעלות ולגדל את הכבוד והמלכות דקדשה, כמו שאנו אומרים בראש־השנה בכל התפלות: ובכן תן כבוד ה' וכו', ותמלך אתה ה' וכו', מלך על כל העולם כלו בכבודך, בחינת מלך הכבוד שמזכירין בראש־השנה כמה פעמים. נמצא, שבראש־השנה כל עבודתנו להעלות ולגדל את הכבוד שהוא תקון כל החטאים שהם פגם כבודו יתברך, כנ"ל. ועל־כן עקר קדשת ארץ־ישראל ששם עקר הכבוד דקדשה כנ"ל - נמשך בראש־השנה, כמו שכתוב (דברים יא, יב): "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה" וכו'. כי בראש־השנה עקר העלאת הכבוד, שזה עקר קדשת ארץ־ישראל, כנ"ל. ועל־כן נוהגין לילך על קברי צדיקים אמתיים בערב ראש־השנה, כי עקר תקון הכבוד הוא על־ידי קברי הצדיקים כנ"ל, ששם עקר הכבוד, כנ"ל.

ואז עקר זמן הקבוץ של ישראל, כי ישראל מתקבצין אז בכל המקומות - לגדל לכבד ולקדש שמו יתברך בתפלות ותחנונים, וכל מה שמתקבצין יותר אנשים כשרים ביחד - נתכבד ונתגדל שמו ביותר, כי "ברב עם הדרת מלך" (משלי יד, כח) - שעקר כבוד והדרת מלך ביותר הוא ברב עם. ועל־כן אז בימי ראש־השנה מסגל יותר להתקבץ יחד על קברי הצדיקים אמתיים, כי אז עקר העלאת הכבוד שמתגדל ביותר על־ידי רב עם. וכל מה שמתגדל הכבוד ביותר - נתקן נפשו ביותר, כי עקר פגם נפשו הוא על־ידי שרחקה מכבוד שמו יתברך על־ידי פגם עונותיו שהם פגם הכבוד, ועל־כן בעת שנתעלה ונתגדל הכבוד ביותר, דהינו בזמן הקבוץ בראש־השנה, אז על־ידי הגדלת הכבוד - תוכל גם נפשו הרחוקה לכלל בתוך הכבוד הגדול שנתגדל עכשו ביותר, שזה עקר התקון כנ"ל, ויזכה לשוב אל ה' - שיזכה גם הוא לכלל בהכבוד דקדשה - שיזכה לגדל ולכבד שמו יתברך מעתה בתורה ותפלה ומעשים טובים, אמן: