# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/725/63/7/

וזה בחינת כ' סיון שמתענין על הריגת הקדושים, כמה אלפים ורבבות נפשות ישראל הקדושים שנהרגו בשנת ת"ח על קדוש ה' (מגן־אברהם, ארח־חיים, סימן תקפ, סעיף קטן ט), כי מרגלא בפומיה דאינשי, ובודאי כן הוא האמת, שאז בשנת ת"ח היה עת פקידה לביאת משיח, כמרמז בזהר (תולדות קלט:) על פסוק (ויקרא טז, ג): "בזאת יבא אהרן" וכו' וכן בענין בני ח"ת וכו', עין שם. ולכאורה הדבר תמוה, מדוע נתהפך מהפך אל הפך, כי לא די שלא זכינו שיבוא משיח אז, אף גם בעונותינו הרבים נתהפך הדבר שנפקדו שלא לטובה ונהרגו אלפים ורבבות נפשות ישראל?

אך על־פי התורה הנ"ל מבאר הענין באר היטב עין בעין, כי עקר הכבוד שיך לישראל, כי הכל נברא בשבילם כנ"ל. ועקר כבוד ישראל יהיה בעת ביאת משיחנו, במהרה בימינו, שאז יגדל מאד כבוד ה', שהוא כבוד ישראל, כמו שכתוב (ישעיה מ, ה): "ונגלה כבוד ה'". וכמו שכתוב (שם ס, ב): "וכבודו עליך יראה", וכיוצא בזה בפסוקים הרבה, מגדל הפלגת הכבוד שיהיה לישראל אז, כמו שכתוב (שם מט, כג): "והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך" וכו'.

ואז כשתהיה הפקידה לטובה באמת בשלמות, כשיגיע זמן הגאלה האמתית במהרה בימינו, אז יהיה קבוץ גליות, על־ידי גדל הכבוד שיבוא לישראל, כי על־ידי גדל הכבוד חדש שיבוא אז לישראל, על־ידי־זה יתקבצו כל הנפשות ישראל אל הכבוד הגדול הזה, כי הכבוד הוא שרש הנפשות ולשם נמשכין ובאין כל הנפשות, כנ"ל:

וזהו בחינת גדל קבוץ הנפשות בימי המשיח, כמו שכתוב (ישעיה מג, ו־ז): הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ, כל הנקרא בשמי ולכבודי וכו' כי קבוץ נפשות ישראל בחינת "הביאי בני ובנותי" וכו' - יהיה על־ידי גדל הכבוד שיהיה לישראל אז, שעל־ידי־זה יהיו נקראים ונמשכים כלם אל הכבוד, ויחזרו ויתקבצו לתוך ארץ־ישראל וירושלים ששם עקר כבוד ה'. וזהו בחינת כל הנקרא בשמי ולכבודי שנסמך לפסוק הביאי בני הנ"ל, כי כלם יהיו נקראים לשמו ולכבודו, כי על־ידי־זה יהיה הקבוץ של הנפשות, בחינת הביאי בני על־ידי הכבוד הגדול שיתגלה אז, כי הכבוד הוא שרש הנפשות ואליו ימשכו כלם וכנ"ל. ואז יבוא הכבוד לנו עם כמה נפשות חדשות, ועל־ידי־זה ירבו ישראל אז מאד, כמו שכתוב (ישעיה ס, כב): "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום, אני ה' בעתה אחישנה", כי כשבא הכבוד לטובה - נמשכין כמה נפשות חדשות על ידו, כמבאר בהתורה הנ"ל: