# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/764/63/1/

על־פי המאמר המתחיל 'בראשית - לעיני כל ישראל' (בספר לקוטי מוהר"ן תנינא סימן סז), עין שם כל המאמר.

והכלל כי יש מאורי־אור ויש מאורי־אש, ומאורי־אור הם בחינת ארבעה מחין, שהם בחינת שם ה' בחינת תלת גונין דעינא ובת עין. וזה בחינת פאר כלליות הגונין, בחינת תפלין. וזה בחינת צדיק הדור שהוא בחינת (בראשית ב, י): "נהר היוצא מעדן", שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות, כי הנהר הנ"ל נמשך מבחינת ארבעה מחין, תלת גונין דעינא ובת עין וכו', ומשם נמשך "הנהר היוצא מעדן" הנ"ל, ומשם נמשך בחינת הארבעה יסודות, שמהם נמשכין כל המדות.

וכשנסתלקין מאורי־אור, חס ושלום - מתגברין, חס ושלום, מאורי אש, שעל ידם נחרב הבית־המקדש וכו', עין שם. וזה בחינת "ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה" (איכה ד, יא), על־ידי מאורי אש, חס ושלום, נפגמין הארבעה יסודות וכו', עין שם. וזה הצדיק הדור הנ"ל שהוא הפאר וכו', שממנו נמשך הכל - זה בחינת בראשית, ראש־בית, בחינת הבעל־הבית של העולם, שהוא משגיח על כל העולם - שלא יתגברו חס ושלום מאורי אש וכו'. וכשמתגברין מאורי אש, חס ושלום, שזהו בחינת חרבן בית־המקדש - התקון לזה לקום בחצות להתאבל על חרבן בית־המקדש, והשם־יתברך הבטיח "לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר" (ישעיה סא, ג), 'פאר' - זה בחינת כלליות הגונין, בחינת ארבעה מחין תפלין וכו' וכו'; עין שם כל זה היטב: