# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/764/63/5/

וזה בחינת שנה שהוא הסתלקות המחין, שהם בחינת מאורי־אור כנ"ל, ועל־כן אז בשעת שנה צריכין שמירה על־ידי שם ה', שהוא בחינת קריאת־שמע, כדי שלא יתגברו מאורי אש, חס ושלום, בשעת הסתלקות המחין שהם בחינת מאורי־אור, כנ"ל. ועל־כן צריכין לשבר את השנה ולשבר את הלילה לחצאין, דהינו לקום בחצות הלילה, ואז עקר הכנעת הרע שבארבעה יסודות, שהם מערבין טוב ורע חציו טוב וחציו רע ועקר אחיזתם הוא בלילה כנ"ל. ועל־ידי שמשברין את השנה וקמין בחצי הלילה - על־ידי־זה חוזרין ונמשכין המחין בחינת מאורי־אור, כי כשקמים מהשנה בחצות הלילה - חוזרין המחין אל האדם ומתגברין מאורי־אור, שהם בחינת מחין, ונכנעין מאורי אש, שהם בחינת חרבן בית־המקדש, כי אז עוסקין בבנין בית־המקדש על־ידי שמתאבלין עליו כנ"ל, ואז מבררין הטוב שבהארבעה יסודות.

ועל־כן צריכין לקום בחצי הלילה דיקא - לתקן חרבן בית־המקדש, דהינו להכניע מאורי אש שהחריבו את הבית־המקדש כנ"ל, כי על־ידי שמשברין את הלילה לחצאין, דהינו שמשברין את השנה שהיא נמשכת על־ידי הסתלקות מאורי־אור, שעל־ידי־זה מתגברין מאורי אש, ועל־ידי שמשברין את השנה, על־ידי־זה משברין בחינת מאורי אש ומכניעין הרע שבהם, ומבררין ומעלין הטוב שבהם, כי מקבלין אז את המחין שהם בחינת מאורי־אור, ועל־ידי־זה מבררין הטוב שבהארבעה יסודות, על־ידי שממשיכין את בחינת המאורי־אור להכניע מאורי אש, כנ"ל.

וקימת חצות זה בחינת תפלין, בחינת מחין, כי אז כשקמים מהשנה נמשכין המחין. וזה בחינת שופר שהוא התעוררות השנה, כמובא (פרי־עץ־חיים, שופר), ששופר מרמז: 'עורו ישנים מתרדמתכם', והוא בחינת תפלין כלליות הגונין, כי תלת גונין דעינא הם תלת גונין דקשת, שהם שלשה קולות של השופר - תקיעה שברים תרועה, שהם בחינת קשת (זהר פנחס רל:), ושופר איקרי קרן, כמו שכתוב (יהושע ו, ה): "במשך בקרן היובל", ועל־כן הוא מכניע קרן של שור המועד:

נמצא, שחצות בחינת התעוררות השנה, בחינת מחין, מאורי־אור, בחינת תפלין, בחינת שופר - הוא מכניע קרן של שור, שהוא ראש לכל הארבעה אבות נזיקין כנ"ל. אבל אינו נעשה מועד כי אם בשלש פעמים, כי שלש משמרות הוי הלילה (ברכות ג.), כנגד תלת גונין דעינא, וכשהזיק שלש פעמים אז נעשה מועד להזיק, כי התגברו בחינת מאורי אש על־ידי שהזיק שלשה פעמים, שעל־ידי־זה נפגם בחינת הלילה, שהוא שלש משמרות כנגד תלת גונין דעינא כנ"ל, אבל כל זמן שלא הזיק שלש פעמים - אינו משלם כי אם חצי נזק, כי עקר הפגם על שלא ברר הטוב מהרע מהארבעה יסודות, ולא הכניע מאורי אש על־ידי קימת חצות, ולא ברר מחצית הטוב מהרע, ועל־כן משלם חצי נזק, כי הארבעה יסודות חצים טוב וכו', ועל־כן תקונם על־ידי חצות הלילה - כדי לברר חצי הטוב מהרע, ועקר הוא בלילה שאז זמן שלטנותם כידוע וכנ"ל.

ומי שזוכה לברר ולהכניע מאורי אש על־ידי בחינת קימת חצות - בודאי לא יבוא אפלו ממונו להזיק שום דבר, כי נכנע הרע שבכל ממונו על ידו, שהוא הראש־בית וכו' כנ"ל. וכשאינו נשמר מזה לברר הטוב מהרע וכו' כנ"ל, שזהו בחינת קימת חצות כנ"ל, על־כן צריך לשלם חצי נזק כדי לחזר ולברר חצי הטוב מהרע, כנ"ל.

אבל כשהזיק שלש פעמים אזי משלם נזק שלם, כי אז נפגם לגמרי כל בחינת הלילה שהוא שלש משמרות כנגד תלת גונין דעינא, והתגברו מאורי אש. ועל־כן צריך לחזר ולברר הכל לגמרי וצריך לשלם נזק שלם, כי על־ידי התשלומין של הנזקין על־ידי־זה מבררין הטוב מהרע, ועל־כן צריכין לשלם במיטב, כמו שכתוב: "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם" - 'מיטב' דיקא, בחינת "וזהב הארץ ההוא טוב" הנמשך מהנהר היצא מעדן, שנמשך על־ידי הראש־בית וכו' כנ"ל;

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן: