# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/764/64/1/

כי מבאר בהתורה 'חותם בתוך חותם' (בסימן כב) בענין העזות, שאי אפשר להתקרב אל הקדשה כי אם על־ידי עזות דקדשה, כי יש עזי פנים הרבה שהם מונעים גדולים מעבודת ה' באמת, והם בחינת (ישעיה נו, יא): "והכלבים עזי נפש והמה רעים" וכו', כי 'עזות - מלכותא בלא תגא' (סנהדרין צט:), על־כן צריכין עזות דקדשה לעמד נגד עזותם וכו', ועזות דקדשה זוכין על־ידי בחינת נעשה ונשמע, שהם בחינת שמחה, והם בחינת שני העדיים וכו', בחינת 'בראשית ברא', בחינת עדן עלאה, עדן תתאה וכו' (ספרא דצניעותא פרק ה). ומבאר שם, שעזות דקדשה נמשך מבשת וכו', וזה (אבות ה, כ): 'ובשת פנים לגן עדן' וכו', עין שם:

נמצא, שעזות דקדשה הוא בחינת עדן, בחינת שני העדיים שהכתירו את ישראל, כי משם נמשך העזות דקדשה כנ"ל. ועל־ידי־זה מכניעין ומבטלין העזות דסטרא־אחרא, שמשם הממשלה של הסטרא־אחרא, שהיא בחינת עזות מלכותא בלא תגא, וכנ"ל. וזה בחינת הנזקין שמין להם בעדית. כי כל המזיקי עלמא נמשכין מעזות דסטרא־אחרא, שהיא בחינת (ישעיה נו, יא): "והכלבים עזי נפש", שמשם נמשכין כל ההזקות שבעולם, כי הם מזיקי עלמא. וכנראה בחוש, שכל שדרכן להזיק כגון הכלבים וכיוצא בהם - הם עזי נפש ביותר, כמו שכתוב "והכלבים עזי נפש", ומשם נמשכין כל ההזקות שבעולם. ועקר הכנעתם ותקונם הוא על־ידי עזות דקדשה - שצריכין להמשיך עזות דקדשה שנמשך מבחינת 'ובשת פנים לגן עדן', מבחינת שני העדיים הנ"ל, כדי להכניע על־ידי־זה העזות דסטרא־אחרא שמשם כל ההזקות שבעולם, כנ"ל.

ועל־כן צותה התורה שהנזקין ישומו להם בעדית, כמו שכתוב (שמות כב, ד): "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם". כי כל הטוב נמשך מבחינת העדן העליון, שמשם נמשך כל הטוב והעדון שבעולם. כי כל הטוב והעדון שנמצא בעולם - הכל נמשך מבחינת ונהר יצא מעדן להשקות את הגן וכו' ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים וכו' (בראשית ב, י), ומאלו ארבעה ראשי נהרות - נמשכין כל ההשפעות וכל השדות וכרמים נשקין וגדלים מהם, ואלו הארבעה ראשים בשרשם העליון שבקדשה הם בחינת ארבע אותיות השם, כידוע (תקוני זהר, תקון נה, פח.), שמשם נמשכין כל הארבעה יסודות, שמהם נתהוו כל הדברים שבעולם. והכל נמשך מעדן העליון, כמו שכתוב: "ונהר יצא מעדן" וכו' ועדן העליון הוא שרש העזות דקדשה, כנ"ל. ועל־כן על־ידי שמקימין מצות התורה שישלם המזיק מהעדית, על־ידי־זה ממשיכין העזות דקדשה שנמשך מבחינת עדן, שמשם נמשכין כל הטוב והעדית, כנ"ל. ועל־ידי זה העזות דקדשה - מכניעין ומבטלין העזות דסטרא־אחרא שמשם כל ההזקות, כנ"ל. נמצא, שבחינת עדית הם תקון ההזק שנמשך מעזות דסטרא־אחרא, ועל־כן שמין להם בעדית: