# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/764/64/2/

וזה בחינת מה שאיתא בתקונים (בהאחד־עשר תקונים, תקון י'): ב' ראשית ב' רא א' לקים, דא ב'ב'א, ואנון תלת בבי דאיתרמיזו בתלת אלפין בר א' שית בר א' א' לקים, ועלה אתמר, "על כל דבר פשע" וכו' דא בבא קמא וכו', עין שם. כי מבאר בהתורה הנ"ל, שנעשה ונשמע, שעל ידם זוכין לעזות דקדשה, הם בחינת בראשית ברא, שהם בחינת מאמר וחצי מאמר, בחינת עדן עלאה עדן תתאה וכו', כמובא שם מספרא דצניעותא פרקא חמישאה, עין שם. ועל־כן רמזה התורה דיני ממונות ונזיקין המבארין בתלתא בבא בפסוק " ב ראשית ב רא א להים" שהוא ראשי תבות בב"א, כי תקון הנזיקין הוא על־ידי בחינת בראשית ברא, שהוא בחינת נעשה ונשמע וכו', שהוא בחינת עזות דקדשה - שמתקן ומכניע עזות דסטרא־אחרא, שמשם כל הנזיקין כנ"ל. וגם כל הדיני ממונות שבשאר התלתא בבי, הם גם כן בבחינת תקון העזות דסטרא־אחרא על־ידי עזות דקדשה, כי כל ההכחשות ומריבות שבין אדם לחברו בדיני ממונות, הכל על־ידי פגם העזות וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא מציעא ג.): 'אין אדם מעז פנים בפני בעל חובו'. וזה שמכחיש וכופר ממונו - הוא שמוצא לו עלילה איך לכפר בו, כמו שאיתא שם: 'והאי בכליה בעי דלודי ליה' וכו' (והלוה באמת רוצה להודות בכל החוב). ועל כל פנים איך שהוא - הוא פגם העזות דקדשה, וכמבאר מזה במקום אחר (בהלכות הלואה הלכה ג).

ועל־כן כל המצות והדינים הקדושים שצותה התורה בדיני ממונות ונזיקין, הכל הוא בשביל להכניע ולבטל העזות דסטרא־אחרא, על־ידי העזות דקדשה, שנמשך מבחינת נעשה ונשמע, שהוא בחינת 'בראשית ברא', ועל־כן שם מרמז בראשי תבות 'בב"א' דאנון תלתא בבי שנאמר בהם כל דיני ממונות ונזיקין, שהם בחינת הכנעת ובטול העזות דסטרא־אחרא, על־ידי העזות דקדשה שנמשך מבחינת 'בראשית ברא', וכנ"ל: