# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/909/61/1/

יש לרמז, כי יתומים הם נקראים הרחוקים מעבודתו יתברך. כי כל המצות ומעשים טובים שאדם עושה - הכל על־ידי בחינת הלבושין שיש לו מאביו ואמו כמובא (שער הפסוקים וירא, לקוטי תורה וירא), וכשחוטא, חס ושלום, אזי אובד לבושו חס ושלום, ונתלבש בבגדים צואים. ועל־כן הוא בחינת יתום בלא אב, מאחר שאבד לבושו, כי עקר מה שמקבל מן האב - הוא הלבוש כנ"ל, ואלו היתומים צריכין אפוטרופוס שהוא הצדיק המנהיג הדור שהוא משתדל בתקנת היתומים הנ"ל - לקרבם לעבודתו יתברך, כי אפוטרופוס שהוא הצדיק המנהיג הדור, שהוא משתדל בתקנת היתומים הנ"ל לקרבם לעבודתו יתברך. כי אפוטרופוס הוא אביהם של יתומים, כמו שפרש רש"י, כי הוא אביו ממש מאחר שהוא מתקנו, ואזי מפשיט ממנו הבגדים צואים ומלבישו בבגדים נקיים. ועל־כן הוא אביו ממש, כנ"ל. וזה שאמרו חכמינו ז"ל (סנהדרין יט:): 'כל המלמד בן חברו תורה כאלו ילדו'. כי הוא כאלו ילדו ממש על־ידי תקון הלבושין, כנ"ל.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (גיטין נב:): שהאפוטרופוס לובש מן היתומים כדי שיהיה מכבד ויהיו דבריו נשמעין, כי לו נאה הכבוד, בבחינת "כי מכבדי אכבד" (שמואל־א' ב, ל), כי זה עקר כבודו יתברך כשמקרבין הרחוקים לעבודתו, כמו שכתב רבנו, נרו יאיר (סימן יד). וזה בחינת (ישעיה נח, יג): "וכבדתו" - כבדהו בכסות נקי (שבת קיט.), שהם בחינת תקון הבגדים נקיים כנ"ל, כמו שכתב שם רבנו, נרו יאיר (סימן יד). ועל־כן מאחר שעל־ידו נתגדל ונתרומם כבודו יתברך מאד מאד, על־כן צריך שיהיה האפוטרופוס הנ"ל מכבד, בבחינת "כי מכבדי אכבד", כנ"ל. וזהו שלובש מנכסי יתומים, כי הצדיק המקרב נפשות הוא מתלבש בנפשותם, כי הם נעשין בחינת לבושי יקר אצלו, בבחינת (משלי ג, טו): "יקרה היא מפנינים" - שהתלמיד חכם יקר מן הכהן הגדול שנכנס לפני ולפנים (הוריות יג.), כי הוא לפני ולפנים והם מלבישים אותו, כמו שהביא כל זה רבנו, נרו יאיר, במאמר 'אשרי העם יודעי תרועה של השגחה שלמה' (סימן יג). וזהו בעצמו כבודו, כי עקר הכבוד על־ידי הלבושין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא צא:): 'רבי יוחנן קרא למאניה מכבדותא', וכשזוכה שיהיה לו לבושין מנפשות ישראל שקרבן לעבודתו יתברך - אין כבוד גדול מזה, כי הם לבושים יקרים מאד מאד, כי נפשות ישראל הם גבוהים מאד, כידוע, והוא זוכה לעשות לעצמו לבושין מהם, וכמו שאיתא בזהר (תרומה קכח:) גדל הכבוד שמגיע למי שמקרב הרחוקים אליו יתברך.

וזה בחינת עז והדר לבושה וכו' (משלי לא, כה) - שזוכה לבגדים נאים וחזקים, וזה על־ידי (שם פסוק כו): "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה", הינו שמחזיר בני אדם בתשובה, שזה בחינת "תורת חסד", שהוא 'הלומד תורה על מנת ללמדה' (סכה מט:), כמו שכתב רבנו, נרו יאיר, במאמר 'להמשיך שלום בעולם' (סימן יד). וזה בחינת מדה כנגד מדה, כי הוא תקן אותם ותקן בחינת הלבושין שלהם כנ"ל, על־כן זוכה לבגדים יקרים כנ"ל, והן נעשין מנפשותם בעצמן, כנ"ל.

וזהו בחינת שאפוטרופוס לובש מן היתומים כדי שיהיה מכבד, וכן כל הפרשה של אשת חיל מי ימצא מדברת מזה מהמקרב בני־אדם לעבודתו יתברך, כמו שכתוב שם: ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וכו', שפרשו רבותינו ז"ל (ברש"י שם), שהוא המלמד תורה לתלמידים וכן כל הפרשה, עין שם. וכן מדבר שם מבחינת תקון הלבושין, כמו שכתוב: סדין עשתה ותמכר - דהינו שעושה לבושין נאים לאחרים שמקרבן כנ"ל, ועל־ידי־זה עז והדר לבושה כנ"ל. וזהו כדי שיהיו דבריו נשמעין בעסקי היתומים, כי הוא צריך להשתדל בעדם בכל תקנתם ולטען בעדם, כי דרך היתומים שיש עליהם דין ודברים ותביעות, כי אלו שנתרחקו ממנו יתברך, כשנתקרבין אחר־כך אזי יש עליהם קטרוגים ומניעות גדולות על־ידי הבגדים צואים שהלבישו, כמו שכתב רבנו, נרו יאיר, שם, והאפוטרופוס שהוא אביהם, הוא טוען בעדם ולוחם מלחמתם כדי להצילם מכל הקטרוגים ולתקנם: