# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/909/61/2/

וזה בחינת אפוטרופוס שמנהו אבי יתומים לא ישבע, מנהו בית־דין ישבע (גטין נב.). כי יש שני בחינות בזה שנתמנה להיות אפוטרופוס ומנהיג את ישראל, כי כתב רבנו, נרו יאיר (סימן ו) שיש שני מיני כבוד, יש כבוד אלקים ולזה זוכה הבורח מן הכבוד, וכשזוכה לזה הכבוד שהוא כבוד אלקים אזי אסור לחקר על כבודו, כי הוא בבחינת (משלי כה, ב): "כבוד אלקים הסתר דבר". אבל הרודף אחר הכבוד אינו זוכה כי אם לכבוד מלכים, שהוא בחינת 'חקר דבר', ואזי הכל חוקרין על כבודו וכו', עין שם. וזה בחינת שני מיני אפוטרופוס, שהוא בחינת כבוד וממשלה להנהיג את ישראל, כי יש שמקבל הכבוד מהשם־יתברך בעצמו, בבחינת "כבוד אלקים" הנ"ל שהשם־יתברך בעצמו נותן לו הכבוד, וזה בחינת מנהו אבי יתומים - הינו השם־יתברך בעצמו שהוא אבי יתומים וכו', ואזי אין להשביעו, כי השבועה הוא שחוקרין אחריו ומשביעין אותו אם לא העלים ופגם באפוטרופסות. וזה שמנהו אבי יתומים - בעצמו שהוא בחינת "כבוד אלקים" אסור לחקר על כבודו כנ"ל, ועל־כן לא ישבע - כי אסור לחקר אחריו כנ"ל, כמו שכתוב (תהלים ב, ח): "ה' אמר אלי בני אתה וכו' שאל ממני ואתנה" וכו', דהינו שהשם־יתברך בעצמו אמר שאהיה מלך ומושל, כמו שפרש רש"י שם: "ועתה מלכים השכילו", כלומר 'ועתה השכילו וחשבו עצה לבטל כבודי', חס ושלום, כי אי אפשר כלל, כי אסור אפלו לחקר על זה הכבוד כנ"ל.

אבל יש בחינת אפוטרופוס שמנהו בית־דין בחינת 'כבוד מלכים' - שמקבל כבודו והתמנותו על־פי בית־דין, דהינו על־פי דין בחינת דינא דמלכותא, והכבוד בעצמו הוא דן הדין, כמו שכתב רבנו, נרו יאיר במקום אחר (סימן קלא), ומאחר שעדין לא זכה לבחינת "כבוד אלקים הסתר דבר", על־כן הכל חוקרין עליו כנ"ל, כי הוא תמיד על המשקל על־פי דין בבחינת מאזני צדק, כמו שכתב רבנו ז"ל. ועל־כן צריך לשבע, הינו שצריך לברר שמנהיג כבודו ואפוטרופסות שלו באמת ואמונה, כי הכל חוקרין ושואלין עליו כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו ז"ל שצריך לשבע, כי לא ימנע מלהיות אפוטרופוס מחמת זה מאחר שיש לו כבוד שהוא אפוטרופוס, כי זה שהוא אפוטרופוס על־פי בית־דין שהוא בחינת כבוד מלכים כנ"ל, הוא רוצה בכבוד בודאי, כי זה תלוי בזה, כי על־ידי שרודף אחר הכבוד על־ידי־זה אינו זוכה רק לכבוד מלכים כנ"ל. ועל־כן חוקרין אחריו ונותנין לו שבועה, כי לא ימנע עבור זה מאחר שרוצה בהכבוד כנ"ל. אבל מנהו אבי יתומים בעצמו לא ישבע, כי אסור לחקר אחריו כנ"ל, כי הוא בורח מן הכבוד, שעל־ידי־זה זכה לבחינת "כבוד אלקים הסתר דבר", כנ"ל: