# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/909/62/1/

ובקצור, כי יש שכל פנימי ומקיף, דהינו מה שהאדם משיג ומבין הוא בחינת פנימי - שנכנס לתוך המח לפנים, ומה שאין האדם יכול להשיג ולהבין זה בחינת מקיף - שמקיף את המח ואין יכול לכנס לתוך המח לפנים. והשכל הפנימי מקבל חיות מן המקיף. וצריך כל אחד להשתדל לעשות מהמקיפים פנימים וכו'. וכל אלו הקשיות שאנו נבוכין בהם כמו הידיעה והבחירה הם בשכל המקיף, שאי אפשר לאנושי להשיג זה השכל המקיף עד לעתיד, כי אם היה משיג - זה השכל היה יוצא מגדר אנושי והיה בגדר מלאך, והיה מתבטל הבחירה לגמרי וכו'. ולבוא לבחינת שפע אלקי בחינת רוח הקדש שהוא בחינת מקיף הנ"ל - הוא על־ידי שמקדש שתי עינין ושתי אזנין ותרין נוקבין דחטמא ופומא, שהם שבעת הנרות, שעל ידם נמשך שפע אלקי שהוא בחינת המקיף הנ"ל. ולפעמים שהשפע אלקי והשכל הנ"ל הם בבחינת העלם ועבור, ואז יפה צעקה לאדם בין בתורה ובין בתפלה וכו', עין שם כל זה היטב.

וזה בחינת יבום וחליצה, כי זה הולך בלא זרע ולא הניח אחריו ברכה שימשיכו שכל הפנים בעולם וכו', עין שם. ועין שם מה שמבאר אחר גמר המאמר מה ששיך לזה המאמר, ומה שמבאר על פסוק "נחמו נחמו", כי הכל אחד עם המאמר הנ"ל, עין שם. כי הידיעה עקר הנחמה מכל הצרות והיא עקר החיים. וכשנשלם הידיעה אזי נשלם כל החסרונות בבחינת 'אם דעת קנית מה חסרת' וכו', עין שם כל זה היטב: