# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/909/62/6/

ומחמת שאז היה בחינת שנה, בחינת הסתלקות המחין בבחינת העלם וכו' כנ"ל, על־כן היו צריכים צעקה להוליד המחין כנ"ל, וכמבאר היטב במאמר הנ"ל. וזה בחינת הצעקות הגדולות שצעקו אז כל ישראל, כמו שכתוב (שם ט, לא): ודברי הצמות וזעקתם. וכמו שכתוב (שם ד, א): זעקה גדולה וכו'. כי אז היו צריכים אלו הצעקות כדי להוליד המחין כנ"ל, כמבאר במאמר הנ"ל היטב, עין שם (באות ז). וזה שאמרה אסתר (שם ד, טז): וצומו עלי - 'עלי' דיקא, כי אסתר היא בחינת השכינה, כידוע (פרי עץ חיים, פורים, פרק ו), ששם המחין הם בהעלם והסתר בעת בחינת העבור (סימן כא), ועל־כן נקראת 'אסתר', מחמת שאז היה בחינת שנה, והיו המחין והשפע אלקי הנ"ל שהם המקיפים הנ"ל בהעלם והסתר, ואז צריכין אנחנו לצעק במקום צעקת השכינה, כביכול, כמו שמבאר במאמר הנ"ל (אות ז) על פסוק (דברים לב, יח): "צור ילדך תשי"; עין שם. וזהו וצומו עלי - 'עלי' דיקא, כי הצום והצעקה בחינת ודברי הצמות וזעקתם הם בשביל השכינה שהיא בחינת אסתר כנ"ל. כי הצום הוא גם כן בחינת צעקה וקולות הנ"ל, כי ' ענוי ' בגימטריא ' קול ', כמובא בכונות יום כפור וערב יום כפור (מחברת הקדש, ערב יום־כפור). וזה בחינת צום קול ממון, בחינת תשובה תפלה צדקה מעבירין את רע הגזרה, כי כלו חד, כי צום קול ממון הכל בחינה אחת בחינת קולות הנ"ל שעל ידם מולידין המחין.

כי איתא בדברי רבנו ז"ל במאמר 'צוית צדק עדתיך' (סימן כג) שקדם שמולידין ומרויחין ממון צריכין גם כן בחינת שבעים קלין כפולין, בחינת (פסחים קיח.): 'קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה', עין שם. כי באמת לדת והתגלות המחין ולדת ורוח הממון הכל אחד, כי כל ההשפעות תלויים בדעת, וכשצריכין להמשיך השפעת הממון - צריכין להמשיך השפעות הדעת, ועל־כן צריכין שבעים קלין גם כן כמו בלדת המחין.

[ואפשר משום זה צריכין שבעים קלין כפולין, כמו שמבאר שם, עין שם, כי צריכין שני מיני לדות והתגלות, כי תחלה צריכין להוליד המחין והדעת, ולזה צריכין שבעים קלין פעם אחת, ואחר־כך צריכין להוליד עוד הפעם, דהינו להמשיך ההשפעה מן הדעת למטה שיהיה נמשך ונתהוה מן הדעת השפעה גשמיות, וזה גם כן בחינת הולדה, וצריכין עוד שבעים קלין, ועל־כן צריכין שתי פעמים שבעים קלין בחינת כפלים כיולדה], כי הכל תלוי בדעת, כמבאר היטב במאמר הנ"ל על פסוק נחמו נחמו בבחינת 'דעת קנית מה חסרת', עין שם:

ועל־כן כשנותנין צדקה מממונו, נמצא שלוקח ממונו שהוא כלול משבעים קלין הנ"ל, כי לא השיג זה הממון כי אם על־ידי קלין כנ"ל, וכשלוקח זה הממון ונותנו בשביל השכינה, כביכול, דהינו שנותן צדקה לעניים שהם מאנין תבירין דיליה (הכלים השבורים של השם יתברך) (זהר הקדמה י:), זהו בחינת צעקת השבעים קלין הנ"ל שצריכין לצעק במקום השכינה, כדי להוליד המחין כנ"ל, כמבאר היטב שם במאמר הנ"ל, כי צדקה מממונו בשביל השכינה הוא ממש בחינת השבעים קלין הנ"ל, כי הממון כלול משבעים קלין כנ"ל.

וזה (קהלת י, יט): "והכסף יענה את הכל", כי ממון הוא בחינת עניה בקול כנ"ל. וזה בחינת (משלי יח, כג): "עשיר יענה עזות", כי ממון ועשירות הוא בחינת קולות כנ"ל. וזה בחינת 'אגרא דתעניתא צדקתא' (ברכות ו:), כי התענית הוא בחינת קולות וכנ"ל, כי בתענית צועקין ומתריעין וכמו שאנו אומרין בתענית: 'עננו ה' עננו, היה נא קרוב לשועתנו' וכו'. כי זה עקר התענית לצעק אל ה', ועל־כן ' ענוי ' בגימטריא ' קול ' כנ"ל, ועל־כן 'אגרא דתעניתא צדקתא', כי צדקה מממונו הוא גם כן בחינת קולות כנ"ל, וזה בחינת צום קול ממון שהם כלם בחינה אחת כנ"ל.

וזה בחינת תשובה תפלה צדקה שהם צום קול ממון - מעבירין את רע הגזרה, כי כל הגזרות וכל הצרות, חס ושלום, כלם הם מחמת חסרון הדעת, וכשנשלם הדעת - נתבטלין כל הצרות וכל החסרונות, כמבאר היטב שם במאמר הנ"ל. נמצא, שכל הגזרות והצרות, חס ושלום הם רק שהמחין והדעת הם בבחינת העלם ועבור, ועל־כן צריכין לצעק דיקא כדי להוליד הדעת, ואז יתבטלו כל הצרות, ועל־כן על־ידי תשובה תפלה צדקה - שהם צום קול ממון, שכלם בחינה אחת, בחינת הקולות כנ"ל, על ידם מעבירין את רע הגזרה, כי על־ידי הדעת נשלמין כל החסרונות ונתבטלין כל הגזרות, כנ"ל: