# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/909/62/9/

וזה בחינת סעדת פורים, כי על־ידי האכילה דקדשה נשלם הדעת, כמבאר במקום אחר (סימן יז), וזה עקר כונות האכילה דקדשה כדי להשלים הדעת והמח על ידה, בבחינת (משלי יג, כה): "צדיק אכל לשבע נפשו", בחינת (ישעיה נח, יא): "והשביע בצחצחות נפשך", כמובא בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן ה' תנינא), והצחצחות זה בחינת המקיפים הנ"ל, שהם בחינת אורות הצחצחות כידוע, ועל־ידי האכילה בקדשה זוכין לזה. וזה בחינת אכילת שבת שהוא מצוה גדולה (סימן רעז), כי בשבת מאירין המקיפים הנ"ל, שהם בחינת עתיקא, כי שבת הוא בחינת עתיקא קדישא, רעוא דרעוין, כידוע (זהר יתרו פח.), ועל־כן אז מצוה גדולה לאכל, כדי לקבל על־ידי אכילת שבת הארת המקיפים בבחינת "והשביע בצחצחות נפשך", בחינת (ישעיה נח, יד): "אז תתענג על ה'". וזה בחינת סעדת פורים, כי בפורים מתגלין ומאירין המקיפין הנ"ל בחינת עתיקא, בחינת מרדכי כנ"ל בחינת מר דרור (חלין קלט:), ואיתא ברעיא מהימנא (זהר משפטים קיז.): "מקטרת מר" - דא כתר שהוא בחינת עתיקא, כידוע, ועל־כן אז בפורים מצוה גדולה לאכל, כי אז מקבלין על־ידי האכילה הארת המקיפים העליונים הנ"ל: