# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/955/62/3/

וזה בחינת מה שכתב רבנו ז"ל שם במאמר הנ"ל, שעל־ידי כלליות בן ותלמיד זוכין להארת הרצון בשעת אכילה, כי משם מקבלת המלכות הפרנסה, כי דיקא בשעת אכילה זוכין להארת הרצון, כי האכילה היא בחינת גבה מאד, כשזוכין לאכל בקדשה, כי האכילה הוא חבור הנפש והגוף, כי הוא קיום האדם. נמצא שהאכילה היא בחינת התקשרות העולמות עליון ותחתון שהם בחינת גוף ונפש, ועל־כן האכילה והפרנסה נמשכת מכלליות בן ותלמיד, שהם בחינת כלליות והתקשרות העולמות כנ"ל, כי משם דיקא נמשך האכילה שהיא גם כן בחינת התקשרות העולמות, כי האכילה מחברת ומקשרת הגוף והנפש שהם בחינת שמים וארץ, דרי מעלה ודרי מטה כנ"ל. ועל־כן אז בשעת אכילה דיקא זוכין להארת הרצון, שהוא בחינת התכלית הנ"ל, בחינת מקיפים הנ"ל ועין שם במאמר הנ"ל היטב ותבין: