# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/955/63/5/

ועל־כן שאלו בנות צלפחד, ממה נפשך אם אין אנו חשובות זרע, תתיבם אמנו, כי בודאי אם אין הבנות ראויות לירש ולהעלות נחלתו לבחינת לחם הפנים שזהו תקון המת כנ"ל, בודאי היתה צריכה אמן להתיבם - כדי להעלות נפש המת על־ידי אשתו שהוא בחינת רגלין, כמבאר במקום אחר (סימן פא, תנינא), לבחינת לחם הפנים, כי עקר תקון המיתה על־ידי שעולין הרגלין לבחינת פנים, שמשם נתכפרין עונותיו כנ"ל בהתורה הנ"ל, כי הגוף הוא בחינת רגלין כנגד הנפש שהוא בחינת פנים, וכשעולין הרגלין שהוא נחלתו שנשאר אחריו לבחינת פנים, על־ידי בניו שמקבלין ירשתו, שהם הנפשות היוצאין על־ידי תקון הברית, שמשם כל הנחלה, על־ידי־זה נכלל גופו של המת בנפשו שזהו תקונו, כנ"ל: