# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/955/63/7/

וזה שבקש דוד המלך, עליו השלום (תהלים יז, יד): ממתים ידך ה' וכו' חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם. שבקש להיות מאותן המתים אשר חלקם בחיים, שגם אחר מיתתן נקראים 'חיים'. וזה על־ידי וצפונך תמלא בטנם - 'צפון' זה בחינת "תורי זהב" וכו' בחינת זווגן והצטרפותן של האותיות על־ידי הנקדות שהוא מסטרא ד'צפון', בחינת (איוב לז, כב): "מצפון זהב יאתה", כמבאר שם בהתורה הנ"ל. וזהו וצפונך תמלא בטנם - 'בטנם' זה בחינת אותיות התורה בבחינת "ותורתך בתוך מעי", כי האותיות הם בחינה אחרונה מבחינת טעמים נקדות תגים אותיות ועקר יציאתם הוא מהטבור ולמטה שהוא בחינת רגלין. ועל־כן מבאר בדברי רבנו ז"ל, שהדבור הוא בחינת רגלין.

וזהו וצפונך תמלא בטנם - שזוכה למלאות ולצרף אותיות התורה על־ידי כסופיו הקדושים, שעל־ידי־זה עושים נפשות ועל־ידי־זה 'חלקם בחיים' כנ"ל. וזהו ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם, כי הא בהא תליא, כי הבנים נמשכין מהנפשות הקדושות של הכסופין הטובים כנ"ל, שמחמת זה מגיע הירשה להבנים, בחינת והניחו יתרם לעולליהם, כי הכל אחד כנ"ל.

וזהו: אני בצדק אחזה פניך - 'צדק' זה בחינת רגלין, בחינת אותיות הדבור, כמו שכתוב (תהלים פה, יד): צדק לפניו יהלך, הינו שאזכה להעלות הרגלין לבחינת פנים, שזהו עקר תקון המיתה כנ"ל. וזהו אני בצדק - בחינת רגלין, אחזה פניך - להעלותן לבחינת פנים, בבחינת "התהלך לפני" (בראשית יז, א), וכנ"ל, עין כל זה בהתורה הנ"ל היטב:
