# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/955/64/14/

ועל־כן היה עקר יציאת מצרים על־ידי מכת בכורות דיקא, כי על־ידי כל המופתים - לא נכנע פרעה בשלמות וחזק את לבו עד שהביא עליו מכת בכורות ובכורי ישראל נצולו, ובזה נכנע בחינת בכור דסטרא־אחרא, ונתעלה ונתגדל בחינת בכור דקדשה שהוא בחינת עבודת התפלה, ואז נתגלה פעלת תפלת ישראל וצעקתם כל ימי הגלות, ואז נגאלו ויצאו ממצרים ואז נתקדשו הבכורות, כמו שכתוב (שמות יג, ב): "קדש לי כל בכור" וכו', כי "את זה לעמת זה עשה אלקים" (קהלת ז, יד), כי כמו שיש בחינת בכור בקדשה, בחינת קדשת ישראל, בחינת עבודת התפלה כנ"ל, כמו כן יש בחינת בכור דסטרא־אחרא שהוא בחינת עמלק, בחינת (במדבר כד, כ): "ראשית גוים עמלק", הינו שבחינת קלפת עמלק הוא מתגבר בכל פעם כנגד בחינת הבכור דקדשה שהוא התפלה, דהינו אפלו כשפועלים איזה דבר בתפלה שהוא בחינת הולדת הבכור - הוא מתגבר ומכניס כפירות ושכחה בלב, כאלו עדין לא התחיל השם־יתברך לשמע תפלתו כלל.

ועל־כן נקרא עמלק - 'ראשית', בחינת "ראשית גוים" וכו', כי הוא רוצה להתגבר כנגד בחינת ראשית, שהוא בחינת בכור, כאלו עדין לא התחיל השם־יתברך להושיע כלל. ומשם מבחינת "ראשית גוים עמלק", משם היתה יניקת בכורי מצרים, כי עמלק כולל כל העכו"ם ובפרט מצרים, כי שר של מצרים הוא אדום שהוא עמלק. ועל־כן על־ידי שהכה ה' בכורי מצרים, על־ידי־זה נפסק ונתק יניקת מצרים מבחינת קלפת עמלק שכל הגליות על־ידו, ועל־ידי־זה לא היה כח להקלפה להכביד את לבו עוד, ואז הכרח להסכים שיצאו. אבל מחמת שעמלק בעצמו לא נפל עדין, רק שנפסק יניקת פרעה ומצרים ממנו על־ידי הריגת הבכורים וכנ"ל, על־כן אחר־כך אחר שיצאו - התגבר עוד והפך את לב פרעה ועבדיו, ואמרו (שמות יד, ה): "מה זאת עשינו" וכו', וכל זה על־ידי קלפת עמלק שחזר ונתעורר, כי הוא מתעורר ומתגבר בכל פעם.

וזה שאיתא במדרש (מכילתא בשלח א): "ויגד וכו' כי ברח העם" (שמות יד, ה) - שהמגיד היה עמלק, הינו כנ"ל, כי המגיד והמסית לפרעה לאמר שישראל ברחו ושיתגבר לרדף אחריהם - זה עמלק, כי זה מעשה עמלק - שיתגבר בכל פעם ויכחיש הכל, ויכניס שכחה וטעותים בלב כאלו לא היה עדין שום ישועה, חס ושלום וכנ"ל. ועל־כן אחר שנפל פרעה וחילו בים לגמרי, אחר־כך בא עליהם עמלק בעצמו, כי הוא בעצמו לא נכנע עדין כנ"ל, ועל־כן התגבר הוא בעצמו ולא הסתכל על כל הנפלאות והישועות שעשה השם־יתברך עמנו ובא להלחם כנגדם, כי הוא בחינת 'ראשית' - שמתגבר כנגד בחינת בכור שהוא בחינת ראשית, שהוא בחינת עבודת התפלה כנ"ל, ועל־כן השם־יתברך בעצמו לוחם עמו בכל דור, וכנ"ל.

וזה בחינת סמיכת גאלה לתפלה, שקדם שנכנסין בתפלה להתפלל על צרכינו בתפלת שמונה עשרה, אנו מזכירין גאלת מצרים ומזכירין הכנעת בכור דסטרא־אחרא, כמו שאומרים: כל בכוריהם הרגת ובכורך ישראל גאלת, ובזה אנו מזכירין עצמנו מה שפעלו ישראל כבר בתפלתם, שזהו בחינת הולדת בכור דקדשה, שהוא בחינת עבודת התפלה, כי על־ידי־זה נתחזק הלב להתפלל כנ"ל, ועל־כן אז אנו מתחילין להתפלל, כי עקר ההתחזקות בתפלה הוא על־ידי בחינת הולדת בכור, שהוא בחינת גאלת מצרים על־ידי שאנו מזכירין עצמנו מה שכבר פעלנו על־ידי תפלתנו וכנ"ל: