# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/955/64/16/

נמצא, שקלפת המן עמלק הוא בחינת הקלפה המחלשת ומרשלת לב האדם מלהתפלל, מחמת שרואין אריכת הצרות והגלות רחמנא לצלן וכנ"ל, שזהו בחינת 'סברינן יבשתא הוא' הנאמר בהתורה הנ"ל - שסוברים, חס ושלום, כאלו כל התפלות לריק חס ושלום, שזה הטעות נמשך מקלפת המן עמלק כנ"ל. ועל־כן היה הכנעתו על־ידי מרדכי ואסתר, שהם בחינת כלל התפלות של הצדיק האמתי וכנסת ישראל. כי מרדכי היהודי זה בחינת צדיק הדור, שהוא בחינת משיח, שהוא בחינת ריח שהוא כלול מכל התפלות, כי כל מלחמתו וכל הכבישות שלו הם על־ידי תפלה, כמבאר שם בהתורה הנ"ל. כי מרדכי הוא בחינת (שמות ל, כג): "בשמים ראש מר דרור" שתרגומו מרי דכיא, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (מגלה י:), הינו בחינת ראש ושרש של כל התפלות שהם בחינת ריח, בחינת משיח, כי הוא בחינת "בשמים ראש מר דרור". וזהו "בשמים ראש" - 'ראש' דיקא בחינת ראש ובכור שהוא עבודת התפלה כנ"ל, הפך בחינת (במדבר כד, כ): "ראשית גוים עמלק" - שהוא בחינת התרשלות מהתפלה כאלו עדין לא התחלנו לפעל כלל.

ומרדכי בחינת בשמים ראש וכו' - שמחזק את לב כל אחד ואחד מישראל להתחיל בכל פעם מחדש להתחזק בתפלה, כי כבר פעלנו הרבה, אך עדין אנו צריכין לפעל הרבה מאד, עד שנגמר הבנין בשלמות, בחינת בנין המשכן - להחזיר השם־יתברך אלינו, בבחינת פנים בפנים וכנ"ל. וכנגד עצם הגדלה ונפלאות הישועות וכו' שאנו צריכין לפעל - עדין לא התחלנו להתפלל כראוי כלל, ואף־על־פי־כן כבר עזר לנו השם־יתברך הרבה מאד, אך בכל יום ויום אנו צריכין להתחיל להתחזק ולהתגבר בתפלה מחדש, כי לגדלתו יתברך אין חקר (תהלים קמה, ג), והוא מחזק לבנו לבטח בחסדו יתברך תמיד ולהתחזק בתפלה תמיד, כי אין שום תפלה לריק, חס ושלום, רק כל תפלה ותפלה עושה רשם ונבנה מהם קומת השכינה, שהוא בחינת בנין בית־המקדש וכו' עד שישתלם שעור קומתה, אז יכמרו רחמיו וישוב אלינו וכו' כנ"ל, שכל זה הפך בחינת קלפת המן עמלק, ועל־כן הוא מכניע ועוקר קלפתם הרעה. ועל־כן באמת בשעת גזרת המן התחזק בתפלה הרבה, כמו שכתוב (אסתר ד, א): ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו ויזעק זעקה גדולה ומרה, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה יב:): בן שמעי בן קיש (ב, ה) - שהקיש על דלתי רחמים וכו'. וכן הכניס בלב כל ישראל להתחזק בתפלה, כמו שכתוב (ח, יז): ובכל עיר ועיר וכו' וצום ובכי וכו', וכמו שכתוב (ט, לא): ודברי הצמות וזעקתם.

נמצא, שמרדכי הוא צדיק הדור בחינת משיח, בחינת ריח, בחינת שרש כלל תפלות ישראל, שאליו צריכין כל ישראל לקשר תפלתם, כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל. ואסתר היא בחינת כנסת ישראל, בחינת התפלות של כל אחד ואחד מישראל מה שמתפללין בתקף אריכת גלותם וצרתם בגוף ונפש, והיא נקראת אסתר על שם ההסתרה, בחינת "ואנכי הסתר אסתיר פני" וכו' (דברים לא, יח), כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חלין קלט:), הינו שבעת אריכת הגלות נדמה כאלו השם־יתברך מסתיר פנים ממנו, וכאלו התפלות הם לריק, חס ושלום, אבל כנסת ישראל עם קדוש בחינת אסתר, הם מחזקים את עצמם בתפלה תמיד אפלו בתקף ההסתרה שבתוך הסתרה, אפלו החלושי כח שבישראל שאין להם כח לסדר תפלתם כראוי, עד שמתגברת עליהם מלכות הרשעה בחינת מלכות אחשורוש, בחינת ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש - גם אז הם מתגברים בתפלה תמיד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה טו:), שבשעה שבאה אסתר לתוך בית אחשורוש ונסתלקה הימנה שכינה, צעקה אז (תהלים כב, ב): אלי אלי למה עזבתני וכו'. וזה רמז על כל אחד מישראל, כשיורד, חס ושלום אפלו למקומות שהסטרא־אחרא בחינת מלכות הרשעה מתפשטת שם, והקדשה שהיא השכינה מסתלקת ממנו, צריך גם־כן לחזק לבו אז ולצעק: אלי אלי למה עזבתני וכו'.

וכל התחזקות בחינת אסתר - לצעק תמיד להשם־יתברך היה על־ידי מרדכי המרמזה על כך, כי מרדכי בחינת צדיק הדור - עוסק תמיד ללמד עם כלל ישראל בחינת אסתר, שיחזקו עצמן בתפלה תמיד, אפלו בעת אריכת הגלות, בכלל ובפרט, בגוף ונפש אפלו בתקף ההסתרה, כמו שכתוב (אסתר ב, ז): ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו. כי אסתר נקראת 'הדסה' - על שם התפלות שעוסקים בהם תמיד, שהם מעלין ריח טוב כהדס, כי גם התפלות של החלושי כח שבישראל שהם בבחינת אסתר בבחינת הסתרה, גם הם מעלין ריח טוב לפניו יתברך על־ידי הצדיק הדור בחינת מרדכי, שאליו אנו מקשרין תפלתנו, שהוא מעלה גם תפלתנו לפניו יתברך לריח ניחוח, כי כל החיות והגדול של אסתר שהיא בחינת כנסת ישראל, הוא על־ידי הצדיק הדור שהוא בחינת משיח, כי הצדיק הוא מכניס בלב ישראל ומחזק לבם להתפלל תמיד, והוא מקבל כל תפלתם שמקשרין אליו ומעלה אותם לפני השם־יתברך, ובונה מהם קומת השכינה וכו', כמו שמבאר שם.

וזהו ויהי אמן את הדסה היא אסתר - שהוא מגדל ומעלה את תפלת ישראל שהם בחינת ריח, שהם מתפללין בתקף ההסתרה בעת אריכת הגלות כנ"ל. וזהו היא אסתר בת דדו - כי גם התפלות אלו של חלושי כח שבישראל שהם בבחינת הסתרה הם גם־כן יקרים מאד, ונקראים (תהלים מה, יד): "בת מלך פנימה". וזה בחינת אסתר בת דדו - בחינת ברתא דמלכא, שנקרא דודו של הצדיק, כמו שכתוב (שיר השירים ה, טז): "זה דודי וזה רעי". וזה, כי אין לה אב ואם - אב ואם זה בחינת המחין, כי אב בחכמה ואם לבינה, הינו מחמת שאין להם מחין לאלו החלושי כח, על־כן צריך הצדיק לגדלם ולחזקם בכל פעם.

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה יג:): ואת מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו (אסתר ב, כ) - מלמד שהיתה יושבת בחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי, הינו אף־על־פי שהתגבר עליה תקף מלכות הרשעה - היתה מחזקת עצמה בכל פעם 'והיתה טובלת ויושבת בחיקו של מרדכי', דהינו ש"אשה יראת ה'" בחינת אסתר בחינת התפלה של החלושי כח שהתגברה עליהם, זהמת מלכות הרשעה, אף־על־פי־כן לא הניחה את מקומה והיתה מחזקת עצמה בכל פעם להטהר ולהתקשר לבחינת מרדכי, שהוא הצדיק שבדור, לקים מאמר מרדכי - שמזרזה ומחזקה להרבות בתפלה תמיד יהיה איך שיהיה.

ועל־ידי־זה זכינו לתקף הנס של פורים אשר כמוה לא נהיתה, ונקבעו ימי הפורים לדורות, לעשות אותם ימי משתה ושמחה - כי זכו מרדכי ואסתר אז על־ידי עצם קדשתם וגדלתם, על־ידי שהרבו בתפלה והכניסו בישראל - להרבות בתפלות וצעקות אפלו לאחר גזר דינם, עד שבטלו הגזרה, ונתהפך הדבר שתלו את המן וכו', והיה להם נס נורא וישועה כזאת, עד שזכו להמשיך הארה הזאת בכל דור ודור, שגם בימי הגלות האחרון הארך המר הזה יאיר עלינו הארת מרדכי ואסתר בכל שנה ושנה, שעל־ידי־זה נזכה להתחזק בתפלה תמיד, אפלו עתה שהגלות מתארך מאד מאד בעונותינו הרבים בגוף ונפש בכלל ובפרט. וזה בחינת גדל שמחת פורים, כי זה עקר השמחה כשזוכין לידע בברור שהשם־יתברך שומע תפלותינו תמיד, כאשר שמע תפלתנו בימי מרדכי ואסתר, כמו שכתוב (תהלים לא, ח): "אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי" וכו'. על־ידי־זה אנו בטוחים שגם עתה ישמע את שועתנו בכלל ובפרט, כמו שכתוב (שם יג, ו): "ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך" וכו':