# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/955/64/17/

ועל־כן כל המועדים בטלים וימי הפורים לא נבטלים', כי גאלה האחרונה תגדל מאד, עד שלא יהיה נזכר כל־כך תקף הנסים של הגאלה הראשונה, וכמו שכתוב (ירמיה טז, יד): "ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה'" וכו', וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות יב:): 'שתהיה גאלה אחרונה עקר ויציאת מצרים טפלה לה'. ומגדל השמחה שיהיה אז תמיד מעצם רבוי הישועות והנפלאות שיהיה לנו אז, לא יהיה נכר כל־כך שמחת יום טוב שהם זכר ליציאת מצרים, כי גאלה האחרונה תגדל ביותר הרבה מאד, ויהיו כל ימינו ימים טובים ימי ששון ושמחה, וכמו שכתוב (תהלים צ, יד): "ונרננה ונשמחה בכל ימינו", עד שלא יהיה נכר שמחת יום טוב, מאחר שיהיו כל ימינו בשמחה. אבל שמחת פורים יהיה נכר גם אז, מאחר שעל־ידי הנס של פורים שהוא מחית עמלק וגדלת מרדכי זכינו להמשיך עלינו הארת מרדכי, שהוא בחינת בשמים ראש, מר דרור, שעל־ידי־זה זכינו להתחזק בתפלה תמיד גם בסוף אריכת הגלות המר הזה. ועל־ידי־זה היה עקר הגאלה האחרונה, כי עקר כלי זינו של משיח הוא התפלה כנ"ל, על־כן ימי הפורים לא יתבטלו גם אז, מאחר שעל־ידם היה עקר הגאלה האחרונה, וכנ"ל: