# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/955/64/19/

וזה בחינת משלוח מנות איש לרעהו - זה בחינת גמילות חסד שגדולה מהצדקה, כי גמילות חסד הוא בין לעניים בין לעשירים, זה בחינת מה שמבאר שם בהתורה הנ"ל בסוף על מאמר רבה בר בר חנה: 'ואי לא הוי מקרבינן לספינתא טבעינן', שעקר הגאלה יהיה על־ידי חסדו וכו'. כי אף־על־פי שצריכין להתחזק הרבה מאד בתפלה תמיד, אף־על־פי־כן אסור לטעות שעל־ידי תורתנו ותפלותינו יהיה הגאלה, רק עקר הגאלה יהיה בחסדו, כמו שכתוב (ישעיה מח, יא): "למעני למעני אעשה" וכו'.

וזה בחינת (מגלה יג.): אסתר ירקרקת היתה אלא שחוט של חסד משוך עליה, ירקרקת - זה בחינת בושה, כמו שנמצא בדברי רבותינו ז"ל כמה פעמים (נדה לג:): 'הוריקו פניו' על ענין בושה. הינו ש אסתר בחינת כלל ישראל שמרבין בתפלה בכל ימי אריכת הגלות, עד שנזכה לגאלה שלמה - היא בחינת ירקרקת, בחינת בושה, הינו שמתבישין בעצמן, כי יודעין שאין ראוי להם להגאל על־ידי תפלתם, כי אפלו כשאנו מחזקין עצמנו להרבות בתפלה ביותר, אף־על־פי־כן אין כח בתפלותינו להביא הגאלה השלמה, אלא שחוט של חסד משוך עליה - בחינת (ישעיה מח, יא): "למעני למעני אעשה" וכו', הינו כנ"ל, שעקר הגאלה יהיה בחסדו, ואי לאו חסדו היינו נטבעים בגלות חס ושלום, בחינת ואי לא דהוה מקרבינן לספינתא, בחינת חסד, 'טבעינן' וכו' כנ"ל. וזה בחינת הושטת השרביט הזהב - שהוא בחינת החוט של חסד הנמשך על בחינת אסתר, שעל־ידי־זה היה תקף הנס: