# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/955/64/22/

וזה בחינת גדל עצם המעלה לעשות מהתורות תפלות, כי כל התורה שאדם לומד באה בתוך התפלה ונתחדשה שם והם מחזקין זה את זה כנ"ל. וזה אפלו כשהתורה שעוסק בה אין לה שיכות בפשיטות עם התפלה, כגון שלומד דיני ממונות ואחר־כך מתפלל על שמירת שבת, וכיוצא. אבל בודאי הוא מעלה יתרה ועצומה כשזוכה לעשות תפלה מהתורה בעצמה שעוסק בה, שאז התורה והתפלה הם אחדות גמור ביותר, ואז מחזקין זה את זה ומאירין זה לזה ביותר ויותר. ועל־כן ענין זה לעשות מתורות תפלות יקר מאד מאד, ונעשה מזה שעשועים גדולים למעלה שאין דגמתם, כמבאר בדבריו הקדושים ז"ל (סימן כה, תנינא), כי מיחדים על־ידי־זה תורה ותפלה ביחוד נפלא עד שנעשים אחדות גמור והם מחזקים זה את זה ביותר וכנ"ל: