# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/955/64/24/

ועל־כן (שבת קלז:): מל ולא פרע כאלו לא מל (יורה דעה, סימן רסד, סעיף ד), כי כשאינו פורע ואינו מבטל קלפת ישמעאל ומתרשל בתפלה, מחמת שנדמה לו שכבר פעל בתפלתו הרבה וכנ"ל, שזהו בחינת קלפת ישמעאל, בחינת קלפת הפריעה כנ"ל, על־ידי־זה חס ושלום נתעכב גמר ישועתו ויתארך גלותו חס ושלום, מאחר שמתרשל בתפלה, ואז יחזר ויתעורר בחינת קלפת עשו שהוא עמלק, שהוא בחינת קלפת הערלה ויאטם ויטמטם לבו לגמרי מלהתחזק בתפלה, מאחר שרואה שזה כמה שצועק ואינו נענה, וחס ושלום יוכל לטמטם לבו כל־כך עד שישכח לגמרי את כל הישועות שכבר עזרו השם־יתברך, וכמבאר לעיל, שזה מעשה עמלק, שמכניס שכחה בלב, כאלו עדין לא התחיל השם־יתברך להושיע כלל וכנ"ל. על־כן מל ולא פרע כאלו לא מל, כי על־ידי־זה, חס ושלום, חוזר ונעור גם קלפת הערלה שהיא קלפת עשו שהוא עמלק כנ"ל. על־כן צריכין להעביר שניהם, כדי לזכות להתחזק בתפלה תמיד, כי צריכין להאמין ולזכר כל הישועות והנפלאות שכבר עשה השם־יתברך עמנו ממצרים ועד הנה בכלליות ובפרטיות, ולהיות מודה על העבר וצועק לעתיד לבוא ולהעתיר ולהתפלל הרבה להשם־יתברך כל ימי חיינו וכנ"ל: