# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat2/955/64/3/

אך הענין כי מה שיש בתפלה שני בחינות, שהם סדור שבחו של מקום ושאלת צרכיו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לב.): 'לעולם יסדר אדם שבחו של מקום תחלה ואחר־כך יבקש צרכיו' - זה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין כב:): 'אין האשה כורתת ברית אלא למי שעושה אותה כלי'. כי התפלה היא בחינת "אשה יראת ה' היא תתהלל" (משלי לא, ל), כמובא (סימן יד), כי עקר התפלה הוא לתקן כלי השפע בשלמות, כידוע וכמבאר בהתורה 'ואתם תהיו לי וכו'' (בסימן לד). כי השם־יתברך חפץ להטיב ורוצה להשפיע טובו וחסדו תמיד, אך אין יכול להמשיך השפע כי אם על־ידי מעשה התחתונים דיקא, דהינו על־ידי בני ישראל שנתן להם הממשלה, על־ידי שיתקנו כלי השפע בשלמות על־ידי תפלה כתקונו. ועקר שלמות התפלה הוא על־ידי האמונה, כי אמונה בחינת תפלה, כמו שמבאר כמה פעמים. כמו שכתוב (שמות יז, יב): "ויהי ידיו אמונה", ותרגומו: 'פרישן בצלו'. והאמונה צריכה להיות שלמה בכל הבחינות, ובלא זה אין להתפלה שלמות ואינה נעשית כלי לקבל השפע, כי עקר הכלי שנשלמת על־ידי דבורי התפלה הוא על־ידי האמונה השלמה, שהיא עקר הכלי לקבל כל טוב.

הינו שכמו שצריך שיהיה לו אמונה שלמה בהשם־יתברך שהוא בורא הכל ומנהיג מושל ומשגיח, ובידו לשנות את הטבע כרצונו ולהשפיע כל טוב, כמו כן צריך שיהיה לו אמונה בעצמו - להאמין באמונה שלמה שהשם־יתברך שומע ומאזין ומקשיב כל דבור ודבור של כל אחד מישראל אפלו מהגרוע שבגרועים, כי הוא יתברך שומע תפלת כל פה. ויש כח בכל אחד מישראל לפעל בקשתו ברחמים אצלו יתברך אם יתפלל באמת אליו יתברך, כמו שכתוב (תהלים קמה, יח): "קרוב ה' לכל קראיו" וכו'.

וכל זמן שאין לו אמונה בעצמו שיש גם לו כח להמשיך השפע בתפלתו - עדין אין לו כלי לקבל השפע, כי אין לו מקום וכלי בלבו לקבל השפע, מאחר שלפי דעתו הוא רחוק מלקבל השפע ולהמשיך השפע, מאחר שאינו מאמין בעצמו שתפלתו עושה רשם. על־כן עקר התהוות הכלי על־ידי התפלה - להמשיך ולקבל השפע ולפעל בקשתו הוא על־ידי שלמות האמונה בכל הבחינות, שמאמין בהשם־יתברך שהוא כל־יכול שליט ומושל ומנהיג כרצונו, והוא חנון ורחום ושומע תפלת כל פה כנ"ל. ובשביל זה צריכין לסדר שבחו של מקום תחלה ואחר־כך לשאל צרכיו, כי על־ידי סדור שבחו של מקום נתחזקה האמונה בשלמות, כנ"ל.

ועל־כן מזכירין בתחלת התפלה בסדור שבחיו - זכות אבות, כדי לחזק האמונה שהוא יתברך גומל חסדים טובים תמיד, ועשה חסדים גדולים עם אבותינו ושמע תפלתם תמיד, ובכחם וזכותם אנו מתחזקים שישמע גם את תפלתנו וימלא משאלותינו ברחמים. וזהו כלל סדור שבחיו יתברך שאומרים בתחלת התפלה, כמו שאנו אומרים: אלקינו ואלקי אבותינו אלקי אברהם וכו' האל הגדול וכו' גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות וכו', הינו שמזכירין בשבחיו יתברך, שהוא אלקי אבותינו, שגמל עמהם חסד ושמע תפלתם תמיד, שעל־ידי זה נתיחד שמו עליהם, והוא זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם, שהם אנחנו עמו בכל דור ודור שאנו מעתדים לגאלה שלמה בקרוב ולקבל כל טוב וכו'. ועל־ידי שאנו מזכירין כל זה בשבחיו, כי זה עקר שבחיו כשמזכירין טובו וחסדו, כי זה עקר גדלתו יתברך, כנודע, על־ידי זה נתחזק לבנו להתפלל בלב שלם אליו יתברך על צרכינו, כי על־ידי זה נתחזק אצלנו האמונה בעצמנו, שירחם גם עלינו וישמע תפלתנו וישפיע לנו כל טוב, כאשר שמע תפלת אבותינו ויחד שמו עליהם וכנ"ל, ועל־ידי זה נעשה לנו כלי לקבל השפע וכנ"ל. נמצא שסדור שבחיו קדם שאלת צרכיו הוא בשביל לתקן הכלי בשלמות לקבל השפע וכנ"ל.

ועל־כן בסיום שאלת צרכיו מסימין בברכת 'שומע תפלה', כי זה עקר שלמות התפלה כשאנו מאמינים שהוא שומע תפלת כל פה, שעל־ידי זה עקר שלמות הכלי לקבל השפע וכנ"ל, ואנו מתחזקים באמונה זאת - שהוא יתברך שומע תפלה על־ידי שסדרנו שבחיו יתברך ויתעלה תחלה שהוא אלקי אבותינו, וזוכר חסדי אבות ומביא גואל וכו' וכנ"ל: