# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/kinat-hashem-tzevaot/15/

והנה, ידענו גם ידענו שכל יסודתם הרעוע היא על ספר "מורה נבוכים" (הרמב"ם) והטפלים אליו.

אך זה ידוע כבר כמה וכמה צוחו ככרוכיא כל גדולי דורי הגאונים הצדיקים האמתיים על כל מה שכתב בספר הנ"ל (עד ששרפו אותו, וכמפרסם באגרות שנדפסו, שנכתבו עליו בצעקות מרות - כראוי לצעק על כל מה שכתוב שם).

וגם מאז עד דרותינו אלה, כל החרדים לדבר ה', אם כי רבים מהם משימים מחסום לפיהם מחמת כבוד תורתו, אבל אף על פי כן הם מרחיקים את עצמן ואת כל השמעים לקלם להתרחק ממנו כמטחוי קשת; וכאשר שמעתי מילדותי וקטנותי כמה היו אבותינו ורבותינו מתלחשים זה עם זה להרחיק זה הספר מביתם ורשותם, מכל שכן מבתי מדרשות, והיטב חרה להם כשראו איש נוטה מדבריהם ומתגנב מהם לעסק בו, מחמת שגם אז ראו שרבם מהעוסקים בו פרקו על התורה והמצו‍ת - קצתם בפרסום וקצתם בהחבא והסתר. (וכן ראיתי אצלם בכרך "תולדות הרמבמ"ן", שכתבו בעצמן שהאיש מ"ד הנ"ל בעצמו היה מכרח ללמד בהחבא והסתר ספר הנ"ל, מחמת אימת הצבור והרבנים הגאונים נוחם עדן שהרחיקו מאד מאד למוד הספר הזה - כראוי לרחקו). וגם אם נמצאו קצת הכשרים שהביטו בו, שמענו מפיהם בפרוש שאמרו בפה מלא שהם מתחרטים הרבה על שעסקו בו.

ורבים אמרו שאין כונתו כפשוטו כמו שמפרשים אלו הפורקי על את דבריו: