# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/kinat-hashem-tzevaot/19/

והנה, נפשי יודעת מאד, כי כל הנוטים אל דרכי המתעים הנ"ל לא ישמעו אל דברינו אלה, כי "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו' (משלי יח, ב); וכל מה שנרבה לדבר בגנותם - להתרחק מהם ומדרכיהם, לא יטו אזן לדברינו, אף גם ימלא פיהם ליצנות ושחק הכסיל וכו'.

וכבר ידענו שהם מהפכים הכל, וכל לשון "אויל" ו"פתי" ו"כסיל" ו"משגע" הנאמר בספר משלי ובשארי ספרי תנ"ך ודברי רבותינו ז"ל, הכל מפרשים על היראים ההלכים בתם בטח.

ואי אפשר לברר להם האמת, כי הם מחציפים פניהם ככלב לומר שהאמת אתם, וכל דבריהם מתחלתם ועד סופם בכלם מזכירים שחפצים באמת, וכמבאר לעיל מזה, ויותר מזה מבאר במכתביהם ובקרחיהם הרעים והמרים.

אך עם כל זה, עצר במלין מי יוכל, והכרחתי לכתב קונטרס הזה על פי הפצרות אנשים רבים מבינים וחכמים יראים ותמימים. ולא באנו להתוכח עמהם, כי ידענו כי לא ישמעו לדברינו, וכמו שכתוב (משלי כג, ט): "באזני כסיל אל תדבר, כי יבוז לשכל מליך". אך באתי בדברי ברשות הבורא הכל יתברך, וברשות התורה הקדושה שבכתב ושבעל פה, וברשות כל המקבלים אמתיים ממשה ליהושע וזקנים ונביאים ותנאים ואמוראים עד הצדיקים הגאונים היראים שבדור הזה, לידע ולהודיע ולהודע: שאין אנו שמעים להמסיתים הנ"ל כלל, לא נאבה להם ולא נשמע להם! ואל יתפארו עלינו לאמר ידינו רמה וכו'; כי זה דרכם כסל למו, שכותבים כמה פעמים בקרחיהם הרעים שמדפיסים, ומפארים כלפי עצמן בכל פעם וכותבים בשבח הדורות האלו, [כאלו מ"ד וחבריו י"ש פקחו עיני ישראל לגלות להם דרך חדש וכו', כמרגל בלשוניהם הטמא, כאשר נעתק קצת מהם לקמן מ"ר].

ועל זאת באנו להודיע לכל החפץ באמת, כי הבל יפצה פיהם, וימלא פיהם חצץ, ויאבדו הם ואלף כיוצא בהם, ודבר אחד מדברי תורה אל יתבטל. ורב ישראל רבם ככלם אינם שומעים דבריהם כלל, ועלינו ועל דרותינו אחרינו נאמר (תהלים קלט, יח): "הקיצתי ועודי עמך", וכמו שפרש רש"י ז"ל: 'באתי עד קץ כל הדורות, ועודנו אנו מחזיקים בך ובתורתך'. וכן על פסוק (שיר השירים א, ד): "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך", וכמו שפרש רש"י שם: 'וגם היום הזה עודנה לי גילה ושמחה אשר נדבקתי בך', שכונתו הקדושה על כל דור ודור שאומרים כך: