# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/kinat-hashem-tzevaot/20/

כי אנחנו ישראל עם קרובו, אנו מאמינים בני מאמינים, ואין אנו הולכים כלל בדרכי החקירות, ואנחנו הולכים רק בדרך שמסר לנו משה רבנו ע"ה בתורתו הקדושה, שפתח את התורה [] "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" - בלי שום חכמות וחקירות, ובפרט במשנה תורה (ספר דברים), שהאריך להוכיחנו להיות תמים עם ה' אלהינו ולשמע אל דבריו ולקים מצו‍תיו כפשוטו, ושכינה היתה מדברת מתוך גרונו, והזהירנו ואמר לנו (דברים ו, ד): "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" וכו', וצוה עלינו לומר קריאת שמע פעמים בכל יום בלי שום חקירות, כי אסור לנו עוד לחקר כלל, רק כל ידיעתנו ממנו יתברך הוא בדרך אמונה לבד, כמו שכתוב (תהלים קיט, ל): "דרך אמונה בחרתי" וכו'.

וכבר האריכו בזה בכל ספרי קדש האמתיים, שעקר הידיעה מה' יתברך היא רק על ידי אמונה לבד; וכבר יש לנו על מי לסמך על אבותינו אברהם יצחק ויעקב, והשבטים, ומשה רבנו ע"ה שנתן לנו התורה ויסדה עליהם, כמו שכתוב (שמות ג, יג): "ואמרו לי מה שמו" וכו', והשיב לו ה' יתברך (שם, יד טו): "כה תאמר וכו', ה' אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם", ולא צוה לנו לחקר אחריו על פי שכל אנושי.

ולא יספיקו המון יריעות להאריך בזה, בפרט כי כבר מלאים מזה הרבה ספרי קדש, וכלם צועקים על הרב משה (הרמב"ם) בספר "מורה נבוכים" ועל "חובת הלבבות" בשער היחוד (עיין חיי מוהר"ן ת"ז-תכ"ה באריכות ) וכיוצא בהם, שרוצים להוכיח 'שהידיעה מה' יתברך היא על פי חקירה', והרסו וסתרו דבריהם עד היסוד בהם, כי הלא הם בעצמן מסימים: שאי אפשר לידע מאתו יתברך על פי חקירה.

אמנם, הגדולים ההם וכיוצא בהם, אם ששגו גם כן על ידי שנטו אל החקירות, אף על פי כן לא מטה רגלם מן אמונת אבותינו, רק נתנו מכשולות גדולות לדורות שלאחריהם, בפרט עתה, שכל הפורק על - הממירים דת אבותיהם, אומרים שנשענים עליהם וכו'.

"כי לא תשכח מפי זרעו"

אבל אתם ילדי פשע זרע שקר, הנחמים באלים וכו', מה לכם תדכאו עמי, ולמה תתפארו לאמר: 'שהדור הזה כבר נחשכו עיניהם מראת' - אשר לפי דבריכם מכנה ל"פקיחת עינים" חלילה, חלילה לנו משמע לדבריכם ולדרכיכם.

והנה, תהלה לאל בכל מדינתנו ובמדינות הסמוכות לנו, משכימים ומעריבים בכל יום לעסק בתורה ותפלה, ועוסקים בכל בתי מדרשות בש"ס ופוסקים ראשונים, ומחברים חבורים קדושים בתורה בדיני תורה ובחדושי תורה על פי הקדמות רבותינו ז"ל, לא על פי הקדמות נכריות של חכמות חיצוניות - שאסור להגות בהם.

וחקרתי ודרשתי, שגם במדינות פולניא ושאר ארצות, תהלה לאל חי רבם ככלם אינם עוסקים כלל בספרים האלו, ודבריהם הרעים מבזים בעיניהם מאד ולא ירימו אותם מאשפה.

[ושם מ"ד וחבריו כבר נמחה מהעולם, וברבות הימים יהיה נעקר זכרו לנצח; ואיך יתפארו בו, הלא לא נשאר זכר ממנו בשום ספר מדברי חכמינו ז"ל בש"ס ופוסקים (אמר המעתיק: כבר מפרסם עתה שנשתמדו כלם, ולא נשאר אף אחד מהם בדת ישראל, וכמו שכתוב (איוב יח, יט): "וכרת כו', ולא נין ולא נכד" כו'), כי אם מה שקלקל להעתיק התורה הקדושה בלשון נכרי, אשר חכמינו ז"ל צעקו מרה כשהעתיקו התורה ללשון יונית, כמו שאמרו רבותינו ז"ל שהיה שלשה ימים חשך, ונחשב להם כאלו נחרב העולם; אך אז היה על פי הכרח, וזה הכופר עשה מדעתו - להחשיך פני תבל בהעתקתו הרעה].

ואיך יעיזו פניהם ש'בדור הזה נפקחו העינים' לילך בדרכיהם הרע?, הלא בכל דור ודור עד היום הזה, כל הגדולים האמתיים על הראשונים הם מצטערים על אותן שעסקו בחכמות חיצוניות, (כמבאר בספרים קדושים הרבה עד כי חדל לספר כי אין מספר). ולא נשאו פנים להרב משה ז"ל (הרמב"ם) ולהרב אברהם אבן עזרא ולכיוצא בהם, מכל שכן להקטנים מהם. ומה שחפו עליו קצת, הוא מכבוד תורתו בספר "היד", אבל אף על פי כן, מדברי כלם נשמע, אשר רק הטוב שבספרו בספר "היד" נקבל, ואת הרע שבספר "מורה נבוכים" או בספר ה"מדע" וכו' לא נקבל, עד שגם בדורות הסמוכים צעק הרבה הגאון רבי יעקב עמדין על אודות ספר "מורה נבוכים" הנ"ל, וכן הרבה בכל דור ודור. (ועין לקמן מה שהעתקנו מדבריהם האמתיים)