# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/kinat-hashem-tzevaot/29/

ואם יאמרו: 'מהיכן באים לאמונה כשאין יודעים עדין כלום?' (כמובן חקירה זאת בדבריהם). אבל הבל יפצה פיהם, כי שאלה זאת ילכו לשאול את אברהם אבינו והאבות ומשה רבנו ע"ה, שהם לא ראו עדין מופתים כאלה, ולא קבלו מאבותיהם ורבותיהם את האמונה בשלמות - רק מעט מזעיר.

כי יסודות האמונה היו מימות אדם הראשון, ובפרט על ידי מתושלח הצדיק וחנוך ונח ושם ועבר, רק שלא היו חזקים כל כך שיוכלו לגלות על ידם האמונה לכל באי עולם, עד שבא אברהם אבינו וכו', וקדשו וטהרו עצמן וכו', ועל ידי זה השיגו האמונה הקדושה להודיע לכל.

ועל כן הפתי השואל קשיות כאלה, נשיב לו: ששאלות כאלה ישאל לאבותינו אברהם וכו' 'מאין השיגו האמונה הקדושה', וישיב להם: 'שוטה רשע וגס רוח, אם תקדש ותטהר עצמך כמונו באמת, ביגיעות אמתיות ועצומות ובמסירות נפש פעמים אין מספר כמונו וכו', אז היית גם כן מכיר את בראך באמת. אבל עתה, אחרי אשר גליתי לך אלקותו יתברך, ובפרט שכבר בא משה רבנו ועשה מופתים ואותות נוראות כאלה לעין כל, עד שנתגלה לדור דעה ה' יתברך לעין כל, ואחריו באו צדיקים רבים שעשו גם כן מופתים ואותות נוראות, וכל אחד פתח אור הדעת לילך בדרך תורת משה כפי שמסרו לנו חכמינו ז"ל באמת. עתה תחשב לילך ח"ו בדרך הרעה - להעיז פניך ומצחך לחקר אחריהם? ולהתחיל לחקר באלקותו יתברך בדרך חקירות יונית, אשר הם ואתם יודעים שאי אפשר למוצאו ולהשיגו כלל על פי חקירות, אף כי להבין רצונו במצו‍ת וחקים וכו'?! אין זה כי אם רע לב, שאתה מתאוה ומבקש עלילות לפרש מאחרי המקום ולילך אחר תאו‍ת לבך הרע - כאשר נכר מתוך מעשיך בפרסום ובהצנע! עליך יאמרו המושלים: "באי אשת ירבעם" - אשר חטא והחטיא את הרבים, ו"למה את מתנכרה" - לחפש "חפש מחפש" - למצא תואנות ועלילות להתיר לך לגלח הזקן בתער בכל יום, ולהתיר להסתכל בזרות וכו'; שלא ידרש להם בתחלה לפרק על לגמרי, רק זאת ידרש להם, שילכו בגלוי הראש אנשים ונשים, ושיגלחו זקנם גם בחל המועד ובספירה וכו', וכיוצא בתועבות האלו'

שמעו נא בית ישראל - כל מי שיש לו מח בקדקדו, איך מסך ה' בקרבם רוח טועים, והם מגנים ומטנפים את עצמם בקיא צאה - בדבריהם המטנפים בתועבות האלו. מי בער ולא ידע ומי פתי שלא יבין, כי הם חפצים בתועבות הרשעים הפורקי על. ולא די להם בזה, עד שנתטנף לבם כל כך, עד שכותבים שהם חפצים באמת ורוצים ומתיגעים להדריך את ישראל בדרך ישרה וכו'.

ובאמת צריכים לברח מספריהם ומקרחיהם הרעים, אבל מי שנתגלגל אצלו איזה דבר טנוף מקרחיהם, אם יש לו שכל כל שהוא ימלא פיו שחוק, כי "מנה ובה אבא ליזיל בה נרגא" (לשון הגמרא בסנהדרין דף לט: ופירוש: הגרזן לא יכול לחצוב בעץ אם לא שהעץ העצמו ישמש לו כקת, והיינו כמשל לדבר שעל ידו בעצמו אתה מזיקו או מחסרו או למד על ענינו הרע וכדומה.) , ואין צריכין שום ראיה שהם חפצים לפרק על, רק מדבריהם הללו בעצמן ראה כל אחד עין בעין כונתם הרעה, שהוא רק לפרק על לגמרי.