# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/kinat-hashem-tzevaot/31/

והוא: כי אחר מיתת מ"ד הנ"ל, יצא מבית חנוכיו הרעים כמה קרחים מלאים תך ומרמה לפתות לב נערי בני ישראל ללכת אחרי דרכם הרע וכו' (כמפרסם וכמזכר מעט לעיל מזה). בתוכם יצא הכרך הנקרא "תולדות הרמבמ"ן", אשר שמעתי ממנו מכבר בימי ילדותי, ולא ראיתיו עד הנה - שנדפס פעם שניה.

והנה, אין מהצרך להעתיק דבר מדבריו, כי כל דבריו מלאים דברי כפירות מראש ועד סוף (וכלם הם הפך דברי רבותינו ז"ל בש"ס ומדרשים וספרי קדש הבנויים על הקבלה מדור לדור עד משה רבנו ע"ה, ובודאי אסור להסתכל בהם איש פשוט, ומכל שכן בני הנעורים שאינם מבינים מרירות ארס דבריו הרעים - "חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר").

ובתוך הכרך הנ"ל העתיק בעצמו מה שכתב עליו איש פ', וזה לשונו בעמוד י"ד: "ויקרא בקול ששון, לאמר: נפלה המסוה מעל פני משה (הוא מ"ד הנ"ל), הוא עמד גלוי פנים לעין העדה, כל איש ראה כי הסיר מעליו חבלי הדת העברית ומוסרי חקיו, נתק הוא - הרס מה שבנה משה (הוא משה רבנו ע"ה), אשר שם דיני מלקות ואלות על איש שיסור מאחרי תורתו. ועתה נגילה ונשמחה בו כי השליך אחרי גוו תורת משה, ואולי יקבל עליו" וכו'. עד כאן לשונו בעצמו. (ולא רציתי לטנף ידי להעתיק יותר, רק הכרחתי ללכלך עטי להעתיק מעט הנ"ל). וגם בעל ס"ס העתיק בעצמו מה שכתב עליו אחד, וזה לשונו: "משה בן מנחם בקש לעקר מה שנטע משה בן עמרם".

וכן נמצאים בדבריהם הרבה שמעתיקים כדברים האלה מהם בעצמם, שהרבה כתבו עליו 'שמבאר בדבריו לעקר ח"ו דת ישראל, תורת משה'. קצת מבני עמנו שהם מבני חנוכו כותבים עליו כן, וקצת מחכמיהם של אמות העולם שכותבים עליו גם כן 'ששמחים בו בחכם מ"ד הנ"ל, שרואין שהעיז פניו בלי בושה נגד תורת משה' כנ"ל, וכאשר העיד עליו גם עקר חברו ותלמידו המבהק: דוד פרידלענדיר - המפרסם גם במדינתם בשם רע, כי פרק על לגמרי - 'שכל למודו של רבו מ"ד היה לזה: לפרק על התורה והאמונה הקדושה, כאשר הוא עמד לפניו כל ימיו'. (וכמובן ומבאר מתוך דבריו, כמובא בדבריהם בעשרים ושמונה העתקות המכתבים שנכתבו בזה במיניהם בעצמן). ואם כי דוד פרידלענדיר הנ"ל וחבריו הרעים כיוצא בו בודאי פסולים להעיד, בזה הם בודאי נאמנים להעיד על רבם - במסיח לפי תמם, כעובד כוכבים ומומר שנאמן גם כן במסיח לפי תמו. (כדאיתא הרבה בשולחן ערוך, ועיין בשולחן ערוך אבן העזר סימן יז.)

ובפרט כי אין צריכין לעדותם, כי הכל רואין בעצמן עין בעין בתוך דבריהם הנובעים ממנו, שכלם כנגד תורת משה רבנו בכתב ובעל פה.

ובפרט בעריכות דבריהם בהוכוח שהיה בינו ובין אדון אחד מאמות העולם, שהאדון הוכיח וברר לו בפניו, שהוא - מ"ד הנ"ל, 'עמד בתוך לעקר תורתנו הקדושה, והם מצפים שימיר לגמרי לדתם'. וכל מה שהתוכח עמהם והשיב להם, נכר ביותר ויותר מתוך תשובותיו עד היכן הגיע כפירותיו נגד דתנו הקדושה.

ועל זה אנו מחיבים לצעק בקול מר, מה שצעק הנביא ירמיה (פרק ב, י יא): "כי עברו איי כתיים וראו וכו', ההימיר גוי אלהים וכו', ועמי המיר כבודי בלוא יועיל"; וכמה וכמה החציף פניו ככלב לחלל שם שמים בפרהסיא - לבזות אותנו בפני חכמי העמים והשרים, עד שרבם ככלם עונים פה אחד שדעתו 'להעביר ישראל מן הדת' ח"ו, כי הלא גם הם רואים בעיניהם כונת דבריו, ואיך יכול להכחיש?!

ועדין הם מחציפים פניהם, ואומרים 'שהוא הרים דורו', כאלו כל הדורות שלפניו הלכו בחשך. כאשר כתב עליו (ב"כ חו"ש הרמבמ"ן") הנ"ל, וזה לשונו בעמוד מ"ח: "אם נראה איש יגביה עוף כנשר וכו', אחרי אשר בחשך הלכו דורות רבות אשר לפניו, אם נמצא יועץ פלא בין עם אבד עצות" וכו'. וכן בעמוד מ"ז כותב וזה לשונו: "הדור הזה דור דעה, המאיר לארץ בחכמה במוסר ובאהבה מכל הדורות אשר לפניו". ואחד כתב בשירו, אשר "בן מנחם (ימח שמו ונמח זכרו) בנתיבות שלו הדריך דוריהו" עד כאן לשונו. הדריך, הדריך ככלב, כפגר מובס היה נחשב בעיני הדור בזמנו, בין הגדולים והקטנים, בין הרבנים והגאונים, ובין היראים והחרדים - כלם מאסו וגעלו בו, בו ובשלוחיו, בו ובתלמידיו, עד שכל מי שנגע בדעתו התרחקו מהם כמבעלי ראתן (ראה הוספות אות יג.) ויותר; ובתחלה החרימו ונדו אותו ואת חבריו וסיעתו נה"ו וכו', אך מחמת מרירת הגלות מאימת מלכות, לא היו להם כח בעו‍נתינו הרבים לעקרו ולשרשו לגמרי כרצונם, כמפרסם כל זה במדינותיהם, עד שהקול נשמע פה בינינו, כאשר ספרו לנו אבותינו ורבותינו נוחם עדן.

וכאז כן עתה, אף שפשתה נגע המספחת הזאת ורבים נתפסו ברשתם הרע, עם כל זה חלילה חלילה שהחשיך פני דורנו - אשר אצלם בלשון תהפכות, והם נקרא אור במקום חשך; כי עדין כל דורנו חזקים באמונת אבותינו: בה' ובמשה עבדו, ובכל עבדיו המקבלים התורה מיהושע עד הנה, וחלילה לנו לשנות דין אחד ואפילו מנהג אחד ממנהג אבותינו, לא תהא כזאת בישראל.

ובשביל זה באתי בקונטרס הזה: לקרא בקול גדול - לשבר מתלעות עול, לבל יתפארו עלינו לאמר 'שהדור הזה הולך בדרכיהם' ח"ו, 'והם הרימו הדור' וכו' ח"ו, וכיוצא בדברים רעים כאלה כו', חלילה לנו - לכל הדור הזה ולכל הדורות זרע ישראל עבדיך הבאים אחרינו - מלנגוע בקצה הסם המות הרע שלהם, כי אנו כלנו מבדלים מהם ומדרכיהם הרעים ומדרכיהם המרים, ואנו מתפארים בזה בכל יום: "ברוך אלהינו שבראנו לכבודו, והבדילנו מן התועים האלה, ונתן לנו תורת אמת" וכו':