# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/kinat-hashem-tzevaot/33/

ובפרק א' מחלק "התכלית" (בספר "עבודת הקדש" הנ"ל) האריך לסתר דעת החוקרים המתפלספים מבני עמנו שמקטינים מעלת האדם כו', ומהם הרב משה ז"ל (וכבר הכו על קדקדם כל הדורכים בנתיב האמת בכמה ספרים אין מספר, ומהם השל"ה הקדוש וכו'), וכתב שם וזה לשונו:

"וזה הדעת הנפסד ההורס חומת האמת, לקחו הרב ז"ל מפאת הרע שבעץ הדעת, הוא רעת הכופרים מאמיני הקדמות וכו'; זאת הסברא הרעוע והדעת הנפסד מקורה בפאת הרע שבעץ הדעת המר והנמהר, ומשם שאבו הכופרים הרסי הדת והאמת, ואחריהם נמשך הרב ז"ל והבאים אחריו מפילוסופי עמנו - ההפכים ללענה משפט.

והיותר רע ומר, כי כפתו את המלכה לדור בכפיפה עם השפחה הכעורה הכשית, וכן עשו, כי בקשו להם פסוקים מן הנביאים, והכריחום לצפצף דעות נכריות.

והפלא על הרב ז"ל: אחר שבאו כתובים בתורה ובדברי הנבואה יעידון ויגידון על מעלת האדם וחשובתו על הנבראים עליונים ותחתונים, והיותו התכלית האחרון לכלם וכו', אין זה כי אם קריאה אל תואנות ועלילות לקים דעתו ולחזק סברתו והלוך אל שטתו במה שנתבאר וכו'.

הנה, גלה הרב ז"ל דעתו, והוא, 'כי הענינים הפילוסופים הם הם קרובי התורה ואהוביה, אחיה, מיודעיה' וכו'. ולא ישוו כלל חלילה!, כי זה קדוש וזה חל, זה טהור וזה טמא, זה אור וזה חשך, זה בר וזה תבן. וערב זה עם זה?! ולא עוד, אלא שעשה עקר מן הטפל והשליך אמת ארצה, כי גזר אמר 'כי אין חכמה בישראל כי אם הפילוסופיא', ולא ידע כי החכמה החיצונית ההיא יש לה שרש, כי היא קלפת האגוז קשה ומרה המתדמה בעצמה בחכמת שלמה המפארה שאין בה סיג, וחלאה, ומתנשא לומר 'אני אמליך'. ועל זה היה הוא ע"ה מתאונן ברוח הקדש ואומר (משלי ל, כא כב): "תחת שלוש רגזה ארץ וכו', תחת עבד כי ימלוך" וגו' וכו', והפילוסופיא השנואה ההיא היא חכמה החיצונית, שהוא חוץ למחיצה העליונה, ההורסת שרשי התורה הקדושה ועקריה למטה וכו'. ובני עמנו החכמים בעיניהם חשקו בה מאד, כי פתתה אותם, כי כן דגמתה: תפתה ותכשיל וכו'; וזה גרם להם לקחת נשים נכריות ולהסתפק בילדי נכרים" וכו'.

עין שם עוד, כי האריך שם הרבה וכו' ובכל הספר - להרס ולעקר כל דעות רעות ומרות הנ"ל, כי לא באלה חלק יעקב וכו':