# לה

> מקור: https://rabenu.app/books/kinat-hashem-tzevaot/35/

וזה לשון השל"ה במסכת שבועות (דף קס"ו, פרק נר מצוה, כט ל לא לב):

הרחקת למוד הפילוסופיא ואסורה מבאר בדברי הקדמונים והאחרונים. ואם להביא כל דבריהם הוא עלי למשא, אפס קצת מהם תראו מה שכתב בזה רב האי גאון, (נמצא בעין יעקב במסכת חגיגה במאמר ארבעה נכנסו לפרדס, עין שם).

והרא"ש ז"ל כתב בתשובה (כלל כ"ה) וזה לשונו: "ואף על פי שלא ידעתי מחכמה החיצונית שלכם, בריך רחמנא דשזבן מנה, כי בא האות והמופת להדיח האדם מיראת ה' יתברך ותורתו וכו', עד לא תהא תורה שלנו כשיחה בטלה שלכם, חכמת הגיוניכם, אשר הרחיקו כל חכמי הדת כו', עד כי חכמת התורה וחכמת הפילוסופיא אינן על דרך אחד, ואמר החכם (משלי ב, יט): "כל באיה לא ישובון" רחמנא לצלן, כל הבא ונכנס מתחלה בחכמה זו, לא יוכל לצאת ממנה - להכנס בלבו חכמת התורה, כי לא יוכל לשוב מחכמה טבעית, ולא ישיג לעמד על חכמת התורה שהיא ארחות החיים, כי יהיה לבו תמיד על חכמת הטבע, ותעלה ברוחו להשו‍ות שתי החכמות יחד, ולהביא ראיה מזו לזו. ויעות משפט, כי שני הפכים הם, צרות זו לזו, ולא ישכבו במקום אחד". עד כאן לשונו, יעין שם כי קצרתי: