# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1014/11/

על־ידי אנחה דקדשה שמתאנח לשוב להשם יתברך, הוא חוזר ומבריא את רוח הדפק, וחוזר חיותו. ונצול מהעצבות רוח שבא על־ידי יגיעת וטרדת הפרנסה, וזוכה לדעת גדול ולקבל דבורים מן השמים: {הצדיקי אמת, על־ידי אנחה דקדשה שלהם, זוכין להבריא את הרוח הדופק שלהם, ועל־ידי־זה מטהרין את הידים שלא יהיה בהם שום אחיזה לזהמת הנחש שהוא בחינת עצבות רוח עצבון ידים. ואז נתנשאין הידים אל השמים, עד שהם עצמן נעשין בבחינת שמים: [וזה (תהלים יט, ב) "ומעשה ידיו מגיד הרקיע", ודרשו רבותינו ז"ל על מעשה ידיהם של צדיקים, וזהו שכתוב (בראשית יד, כב): "הרימותי ידי לה' קונה שמים ולא תאמר" וכו', כי זה נעשה על־ידי שבירת תאות ממון כמבאר בפנים, ועל־כן זכו על־ידי־זה לחוט של תכלת ולרצועה של תפלין, כי על־ידי־זה נתגלה התורה שהיתה מלבשת בהממון, ועין סימן נ"ד] ועל־ידי־זה זוכין הצדיקים לקבל דבורים מן השמים. וכל הדבורים שמקבלין משם אין לגנות את המקבל אף אם אין הלכה כמותו, מאחר שקבלם מן השמים, ומה שאין הלכה כמותו, זהו בחינת דרכי ה' שאי אפשר להשיג. [עין תשובת חוות יאיר סימן צ"ד שמתמיה על כללי הש"ס הלכה כר' עקיבא מחברו עין שם ולהנ"ל אין מקום לתמהתו, וכן הרבה תמיהות מסלקים כמו על קצת תנאים שזכו למה שלא זכו רבותיהם, ואין להאריך כי הם כבשי דרחמנא]}.