# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1014/9/

כְּפִי תַּאֲוַת מָמוֹן, כֵּן נִתְמַעֵט הַדַּעַת וְהַחַיִּים וְהָאֲרִיכוּת יָמִים, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמַּכְרֶזֶת תָּמִיד לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כָּל הַכָּרוּז הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֻכְרָח לְהִתְיַגֵּעַ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בְּטֹרַח גָּדוֹל, וּפַרְנָסָתוֹ בִּכְבֵדוּת וּבְדֹחַק מְאֹד. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ לַחְשֹׁק רַק בַּתּוֹרָה, וּמְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה פַּרְנָסָתוֹ בְּנָקֵל. וְזוֹכֶה לִשְׁמֹעַ הָרְמָזִים וְהַכְּרוּזִים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הָעוֹלִים בְּלִבּוֹ בְּכָל פַּעַם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת:
