# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/kitvey/1050/8/

יֵשׁ עֲנָוָה שֶׁהִיא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו מֵחֲמַת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַגַּדְלוּת מְבֻזָּה מְאֹד, עַל־כֵּן הוּא עָנָו כְּדֵי לְהִתְיַקֵּר וּלְהִתְכַּבֵּד, נִמְצָא שֶׁהוּא עָנָו בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת וְכָבוֹד, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְרַחֵק מֵהַגַּדְלוּת בְּתַכְלִית עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ (אֲבוֹת ד. ד). כִּי הַגַּדְלוּת הִיא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם (גִּיטִין פח.), וְעַל־יְדֵי־זֶה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ מֵחֲמַת שֶׁרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד עַל־יְדֵי הַגַּדְלוּת רַחֲמָנָא לִצְלָן:
